וזהו אמרו אם ירצה עליון ליקח עפרו אין כאן ירק והכל סובב לנשמה ור"י חולק ואומר כי נצוצי ירקות רעים ונוטים לחומרא והם מתדבקים בגוף העכור ולא לנשמה ואמר של תחתון ונתן טעם לזה כי הם מגרר גרירי ומולידים תאוה ומותרו' אכילה כאמרם דמגר' גרי' וכל מה שיש בו מכח הזה הוא כח רע וגורם נזק לנשמה ולכך הכל רק לגוף וזהו אמרו אם ירצה תחתון למלאות גינתו והיינו להרבות במותרות לאכול ולשבוע זולל וסובא ויהי' נבל בריבוי מותרות ודאי שיחליש כח הנשמה שבקרבו עד שלא יהיה נשאר רק רוח חיים בקרבו נמשל כבהמות נדמה וא"כ ירק הזה שגורם כח זה לגוף מאין יהיה כח לנשמה ומה יהיה לנשמה חלק בו הלא הוא הגורם כל מדה רעה וע"ז אמר ר"י הואיל ושניהם יכולים למחות רואים מהיכן ירק זה חי הרצון על ניצוצות שבקרבו שהוא עיקר חיות של הירק וכל ד' יסודות הם עיקר חיות וניצוצות שבקרבו וזה מלקט הנשמה ומותרות נדחה לגוף. אבל ר"ש מכריע ואמר אם יודע כוונת אכילה לברר טוב מהרע:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, מ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.