יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, מ״ו

ולכן פי' האר"י כי סכנה גדולה לאכול ירקות עשבי השדה כי הניצוצות בקרבו הם לרוע וכאשר יאכלנו האדם יוכל להיות שהם מתעים נפשו לרוע ח"ו כאשר קרה ביוחנן כה"ג שנעשה לבסוף צדוקי וכן קרה כמה פעמים בבני אדם שהם בחזקת טובים ובזקנת' סרו מדרך הטוב והוא באכלם ירקות כאלה אשר ניצוצות בקרבם רעים למאוד ותועי' נפשו ח"ו אמנם ליודעים כוונת אכילה להוציא יקר מזולל יונעם שמהפכים בכונתם הרע לטובה וזהו אמרם לא בעניותי דהיינו עני בדעת של תורה טרם שלמד כוונת אכילת לא אכלי ירק' דמגרר גריר הרצון החלק רע שבקרבו ישיב נפשו וימשכנו אחריו בתוהו לא דרך טוב ח"ו. ולא בעתירותי היינו שהי' עשיר בדעת שלמד חכמות הכוונות ג"כ לא אכל דלמה יתקן וימשך לנפשו ניצוצות שבירקות שהם עכורים ונוטים לרוע ליעול בשרא וכוורי שהם בחלק חי שמדריגתם גבוה וקרובים לנפש אדם ובפרט דגים שיש בהם ניצוצים טובים למאוד ויותר נח ליתקן: