ומזה נלמוד ב' דרכים לביטול קנין שלימות אבל ירא ה' יוצא ידי שניהם עושר ורש כאמרם זה מחייב עניים וזה מחייב עשירי'. וכן הדבר פה הבחורים הבאים מרחוק ללמוד תורה אומרים על לומדי תורה התושבים פה עליכם יותר חיוב להתמיד בתורה כי אנו מטולטלים וכימי שכיר פעלינו כי לסוף ג' שנים אנו מוכרחים להלוך וכמה טורח לנו בשבתות תמידין ומקום ללון לינת הרבה בבית ספרים וכהנה מדוחק וצער וטלטול. זכו חולקיכון קמי מלכא קדישא העושים לשמה ולהיפוך התושבים כאן אומרים לבחורים אתם אין לכם שום עסק כי אם לתורה הלא על זה נבחרתם לתת לכם טרף יום ביומו מחק הקהלה כאוכלי מן ולא כן נחנו. אבל באמת אין נמלט לשום איש תי' ואמתלא על ביטול תור' ובכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב שהוא מקום ציה וצלמות אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ולכן נא חזקו בתורה לשמה כי היא חיינו וקיום הגלות ובו עיקר מצב ישראל כאומרו לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' והיינו התורה כי היא הנותנת חיים לעוסקים בה לשמה ולמה תרחקו מחיים ובאמת האר"י ז"ל דורש בקרא כי הוא פי' שבכל ארבע יסודות יש ניצוצות קדושה אבל בדומם הניצוצות יותר עכורים ונוטי' לרע יותר מן מה שיש בצומח ובצומח יותר מן חי ובחי הוא קרוב למעלת אדם וזהו מאמר חז"ל לא בעניותי אכלי ירקא דמגרר גריר ולא בעתירותי דבאתרי' דליעול ירקא ליעול בישרא וכוורי וכבר תמהו ולעגו ע"ז דחז"ל נתנו מקום להיות זולל וסובא רודפי' מותרות ותאוות:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
