והכי אמרו לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן אך יש ג"כ דרך שני בהיפוך כי כאשר האדם כל תאותו בידו ואין לו שום דבר המעצבו ומאדיבו ירום לבבו וישכח עושהו ויבקש לו גדולות כאלו מידו הי' הכל ויקצץ בנטיעות ויפול בשחת ח"ו וכאמרם יאה עניות לישראל והלא שאל נא ימות עולם אד"הר שהיה לו תכלית הטוב עדן גן אלהים היה כל טוב לא נבצר מאתו מה עשה ביקש להיות כאלהים יודעי טוב ורע ושלח אל עץ ידו וכן דור המבול שלא חסרו טובהומרו בה' וכהנה רבים:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, מ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.