יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, מ״א

ובזה יובנו כמה נעמו דברי חז"ל צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו עכ"פ העיקר יתד הוא הבחירה וא"כ איך יאמרו ישראל תן אתה אבל תבין כי בבחינות קנין השלימות יש ב' דרכים בהסתרת המונעים ומעכבים לעבוד את ה' בתמים דרך אחד הוא כאשר אדם טרוד על המחיה וכלכלה להביא טרף לביתו ולכלכל עצמו והעם אשר עמו יקצור ויזרע ויזרה ויאסוף עד הגיע ללחם אשר אוכל וכמה יגיעות להכין מלבוש ושמלתו לעורו הלא צריך בילוי הזמן וא"כ כל זה ממעט כוונת קנין השלימות הלא יתן בעפר דעתו להוציא יקר מזולל למחיה וכלכלה ועכ"ז כמה יתגלגל עי"ז מהקנאה והשנאה ברעהו וכבוד וכדומה עד שכל אלה מהמדות הפחותות הם סילון ממאיר לעכב גדר היראה והחכמה ועם כל אלה כאשר יאכל הוא שבע כעס ומכאובו' בתחלואי' העלולי' ע"י מזון שאינו על מזג הראוי לפי הזמן ומזגי גוף אם קר או חם אם לח אם חזק אם רפה מרבים וממעטים שינה עד שעי"כ יש בהם ביטול חקירות מדע ויראת ה' וכהנה איבוד זמן בניקוי המותרות ומיהר צועה כי יפתח אשר בין כך מיעט בהסתכלות גופו ועבודת בוראו. לא כן הי' עם תמימי דרך דור המדבר שהיו אוכלי מן לא ירעבו ולא ידאגו כי לחמם מצוים יום ביומו כאוכלים מעדנים ונער קטן ינהג בם ללקט עומר לפי אכלו בלי לאות וטורח ודאגה והמאכל היה מזוג לפי אכליו לא חלו בו שום שינוי מזג ונבלע באיברים כי היה כולו מתחלק לדמים ויסודות הגוף כפי מקריו ואיכותיו איש איש למקומו ואפי' להוציא המותרות לא היה צריך ונשאר הזמן כולו קודש לה' ואין כאן דבר מעכב ומטריד: