וזהו הענין כי ר"י כה"ג היה בעת חרבן ואז הי' חרון אף ה' בישראל לגודל עונם ולכך אמר ה' לר"י כה"ג בני ברכני הרצון הברכות והתפלות יהיו ממך לבד כי אותך ראיתי צדיק ולא זולתך ולכן ברכני ואני ממאס בברכות של המוני ישראל וכששמע ר"י כן הרגיש בכעס ה' על עמו וכי מיאן לקבל ולשמוע ברכתן אף הוא התפלל והפגיע לה' בעדם ואמר יה"ר מלפניך שיגולו רחמיך על מדותיך ותכנס לפנים מש"ה עם בניך ולכך בנוסחא ישנה נאמר ונענע לי ראשו רק בנוסחאות חדשות הגיהו והרכין לי ראשו אבל נוסחי דעתיקי נכון. כי מיאן ה' לקבל תפלתו בזה ולכך נענע לו כביכול ראשו כי כבר הי' כלה ונחרצה חורבן בהמ"ק וגלות ישראל והסתרת פנים של רצון מה' וא"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, מ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.