וכן יובן במה שאמרו כי ה' אמר לר"י כה"ג ברכני וגם בזה או"ה צוחקים על ישראל אבל הענין כי תמיד אין העולם מתקיים אלא על תפלת וברכת ישראל לה' הודיה והלל שהוא לשון ברכות כנודע. רק בזמן שישראל עושים רצונו של הקב"ה חפץ בתפלתן וברכתן של כל ישראל וה' מתאוה לתפלתן משא"כ כשאין עושין רצונו הקב"ה ממאס בם ובתפלתן כדכתיב גם כי תרבו תפלה אינני שומע אבל שומע תפלה מן יחידי בני סגולה אשר ה' קורא עליהן תפלתן וברכתן הוא מקבל ולא זולתן ולכך א"א לעולם בלא צדיקים דאל"כ תפלה מה תהא עלה:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.