יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ל״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל נראה כי העיקר קושי' מה שיש בכאן איך אמר ה' מי יתן הא הבחיר' ביד איש וע"ז סובב והולך יסוד הדת ועיקר ומקור האמונה וזהו מאמר חז"ל שהקב"ה מתפלל וצחקו עלינו או"ה ובאמת יש ב' מיני תפלות א' קטן לגדול לעשות בקשתו וכן יש מין ב' גדול לקטן והוא האב לבן שמבקש לבנו אהובי בני לרוב אהבתך איני רוצה להכותך מכה רבה ולכן נא שמע למוסר אביך ואל תמרוד בם כי אם לאו אני מוכרח לייסרך על העמוד וזהו לי לצער כי אהבת עולם אהבתיך ולכן שמע בני והאזין למצותי בקשה זו האב עושה לבן ממש יום ביומו. וכן הוא על דרך זה תפלת הקב"ה לישראל שמעו נא בקולי לבל אצטרך לייסרכם במשפט ונקה לא אנקה וזהו הוא לה' לרב אהבת ישראל לצער כדכתיב בכל צרתם לו צר והיש תפלה גדולה מזו וזהו למדנו מן מאמר ה' מי יתן וכו' והוא תפלה גדולה שאמר מי יתן והיה לבבם וכן נאמר בתהלים לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו והיש תפלה גדולה מזו והוא יסוד הבחירה ועמוד כל הדת בקביעות שכר ועונש וזהו אמרם מתפלל. ולכך נקרא בהמ"ק בית תפלה כי הוא המקום שיעד הקב"ה לבני אדם ששם יקנה שלימות המעשה וכשרון העבודה לה' ובזו יזכה הנער ארחו ארח אנשים כשרים:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.