יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ל״ג

והנה הראב"ד דהקשה אם ר"ש ס"ל כר"מ איך סתם לן התנא בב"מ היוצא מהגזע של בעל אילן כר"י ותי' דבאמת ר"ש ס"ל כר"י ולכך כל שהעליון יוכל לפשוט ידו וליטול שלו דתחתון מפקיר להו אף שיכול לעלות בסולם וליטלו ע"ש באסיפת זקנים אך צ"ל ג"כ במה קנהו העליון ואי דקונה לו קרקעו וחצירו דהא גדל בקרקע שלו הא בעינן חצר משתמרת וזהו אינו משומר מן תחתון דיוכל לעלות בסולם וליטלו אך זהו תליא בפלוגתא דתו' ור"ת באסיפת זקנים לעיל בפ"ק דב"מ גבי וכי ר"ג וזקנים בצד שדהו עומדים דס"ל לר"ת אם המקום משומר לכ"ע אף דאינו לגבי לוקח ומקנה הוי משומר וא"כ אף כאן מה בכך דאינו משומר מהתחתון דהוי מקנה לכ"ע משומר הוא אבל דעת תו' דצריך להיות משומר אף מהמקנה וא"כ כאן אינו משומר מהתחתון והנה בירושלמי דאמר דנ"מ בין הנך אי מקום כותל שהי' בין ב' חצירות שייך לכל א' כולו או לכל א' החצי דנ"מ במציאה אי שייך כולו לשל המוצא או שהוא של אותו ששייך לו המקום וצ"ל דקונה לו חצירו וק' הא לא הוי משומר דב' שותפין יכולין לילך בו וצ"ל כר"ת הואיל ומשומר לכ"ע אף דלגבי שותפי' אינו משומר קרוי חצר משתמרת וא"ש דעל הך מלתא דר"ש דאמר כל שהעליון יכול לפשוט ידו ש"מ כראב"ד וש"מ דאף זה קרוי חצר משתמרת וא"כ שפיר קתני על הך מלתא דכותל ב' חצירות דנ"מ למציאה דאלו אין קרוי משתמרת כדעת התו' לא קאי הך דינא: