אמנם הרא"ש ביקש ליישב זה דלא תיקשי למה לא גרס ג"כ גי' זו דהאי בעי' פי' להיפוך ג"כ וע"ז אמר הרא"ש דיש לתמוה דלמה מתייאש הא יכול ליטלו וא"כ בשלמא על מגיע לנופו ולא לעיקרו י"ל כמ"ש לעיל דמתחלתו תיכף בצמיחת הנוף טרם שגדלה ורבה למעלה כבר הפקירו. משא"כ במגיע לעיקרו ולא לנופו אין כאן שום זמן דמייאש ממנו. דהא תמיד יכול לעלות ושפיר ק' קושיות הרא"ש ולכך ע"כ דלא גרסי' לי' הך איבעי' מגיע לעיקרו ולא לנופו ולכך השמיט הרא"ש ואתי שפיר דברי הרא"ש דהביא הך קושי' ותמי' וכו' לברר גירסתו דנכון אתו דאין הספק במגיע לעיקרו ולא לנופו כלל דמהאי ודאי לא מייאש:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.