ויש להבין למה סידר תלמודא דירושלמי הך מלת' לכאן ולא בשאר דוכתא ומה שנראה לי נרא' דיש להבין במ"ש הרא"ש ויש לתמוה מה מספקא ליה הלא כיון שיכול לפשוט ידו ליטלו א"כ לא מייאש וכו' דמה ביקש הרא"ש בזה התימה הלא ספרו אינו בקושי' ופירוקא רק לברר פסקי הלכות ודינים. אמנם נראה דודאי בקושית הרא"ש יש להבין דמה קושיא וכי מייאש הלא מתחלה כשגדל הנוף קודם שגדל והולך עד שמגיע למעלה תיכף מייאש ומפקיר וא"כ מה בכך שאח"כ גדל הנוף עד שנוטה לרב גדלו למעלה הלא כבר מיואש ומופקר הוא מתחלתו שלא הגיע להיות נוטה למעלה אמנם איפכא בהך איבע' מגיע לעיקרו ולא לנופו דפירש"י דנופו נוטה למטה בזו שפיר קשה קושית הרא"ש דהא לעולם לא מייאש דהא כשידו מגיע לעיקרו תמיד יטלנו ומה איכפת ליה אם מגיע למעלה או למטה וא"כ שזהו כוונת הרא"ש דהרא"ש גרס דהאי בעי' היה רק מגיע לנופו ולא לעיקרו ולא איפכא וכבר תמהו בזה למה לא גרס ג"כ איפכא ועיין בדרישה שהאריך בזה:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.