יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, כ״ד

אבל היותר נאות לפענ"ד בכוונת דברי הרי"ף נא' כשנבין ג"כ מה דאמרי' אמרוהו קמי' דשבור מלכא ואמר אפריון נמטי לר"ש דמה נ"מ אם שבור מלכא קילס לר"ש או לא וכי לקילוסו הוא צריך ולמה שבח שבור מלכא לר"ש בדין זה יותר מאלפים דינים האמורים בש"ס משמיה אמת לפי פירש"י דהיהשמואל י"ל בישוב קושי' רש"י ג"כ למה לא אמר שמואל אפריון נמטי עד דאמרו לי' כי ריש לקיש אמר הלכה כר"ש דהראב"ד הקש' אם הטעם דר' ינאי דאמר שלא יאנס הא עכ"פ אינו מייאש ממנו דמאנס עצמו ליטול. אמנם הרמב"ם בפי' משנה הרגיש בזה ותי' דהוא מהתקנה שלא יאנס עצמו ויבא ח"ו לכלל סכנה ומזו נר' דאמר אפריון נמטי לר"ש היינו לשון החזקת טובה וחנות ולמה בזה יותר מבכל הש"ס אבל לפי מ"ש ניחא דהחזיק לו טובה היותו עושה תקנה לבל יפול הנופל ח"ו וישמור בני אדם מהסכנה ודרכי' דרכי נועם ונתיבותיה שלום ובזו י"ל להחזיק חן כי חיים בלשונו: