ובאמת אמרתי בתוספת ביאור כי ע' ימים לא כנגד שבעים שנה רק נגד מאה שנים כי הוא עיקר הקצוב לאיש כדכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות והוא כי אמרו כי מדה טובה מרובה ת"ק וכו' הקשו בתו' מרים דהמתינה למשה שעה המתינו עליה ישראל ז' ימים וכתבו התוס' דאינו מדוקדק לפי חשבון ת"ק ותי' לא המתינה רק שליש או רביע שעה ותמהו רביע שעה אינו עולה לת"ק:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.