וזהו כוונת המדרש אלו ע' ימים בין אגרות לאגרות ר"ל הכוונה בשניהם שוה והכל הולך למקום אחד שיום לשנה נגד שנות אדם והבן כללו של דבר ע' ימים היה בין אגרת לאגרת מטעם הנ"ל א"כ מוכח דע' יום היה מן י"ג ניסן עד כ"ג סיון ולא עד בכלל דבכ"ג סיון כבר נשכחת אבל ויגון והי' הרוחה וא"כ ע"כ מוכח דניסן ואייר היו מלאים אז ח"י דניסן ול' דאייר הרי מ"ח וכ"ב סיון הרי ע' וא"כ מוכח דהי' מעוברת דאל"כ כיון דניסן לאחר גזרה הי' כנ"ל ביום ו' וא"כ ניסן שלפניו הי' ביום ב' דבשנה פשוטה אינו הבדל רק ד' ימים וא"כ אייר הי' ביום ד' סיון ביום ו' והי' כ"ג סיון בשבת ואיך צור מרדכי לכתוב בשבת ועכצ"ל דמעוברת הי' והי' ניסן ביום א' וא"כ חל כ"ג סיון בע"ש ואם כן א"ש דהך מ"ד לא מייתי ראי' מן ראשון בחודש ניסן די"ל למילתי' אבל י"ב דחודש אדר ל"ל למילתיה דהא באמת הי' בחודש העיבור וא"כ הרי כאן י"ג חדשים אבל לשנה שפיר קרוי י"ב אף דהי' חודש י"ג כנודע רק מי יאמר דהי' עיבור לכך מביא ראי' מן כ"ג לחודש סיון דמזה מוכח דהי' עיבור וא"ש ודו"ק:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.