ולפ"ז י"ל ג"כ האי דכה"ג אינו מטמא לבנו מן הדין ראוי שיטמא כי נפש אב ובן אחד הם כדאמרינן כמה פעמים בש"ס שבן הוא גוף אחד עם אב רק הואיל שהיותו כה"ג ודאי ואם הוא בנו הוא ספק ולכך לא דחי כנ"ל ולפ"ז במשה שקרוי בן למקום לא שייך ספק הותר לטמא וצדקו דברי מדרש ותוס' שהם לקוחים ממדרש והנה במדרש הנעלם דייק איך קרוי משה בן למקום הלא כתיב וימת משה עבד ה' ותי' כי משה התנהג במד"הר ובמדת הדין כדכתיב היה אתה לעם מול האלהים משה איש אלהים כי עשה שפטים בעוברי עבירה בקרח וכדומה אז נקרא עבד אבל כשהוא במדת הרחמים מ"מ קרוי בן:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.