ואמרתי ליישבו די"ל סברא כך דודאי הא דטומאת קרובי' דוחה טומאת כהנים אף דבקום ועשה לא אמרי' גדול כבוד הבריות וכו' ע"ש רש"י בפ"ג דברכות דדחק בי' ולפ"ז ה"א ודאי אינו מצות טומאת קרובי' יהי' ראוי לדחו' טומא' כהני' רק הא דמטמא לאמו משום דטומאת קרובים ודאי וטומא' כהן ספק דאולי לאו אביו כהן א"כ הודאי דוחה ספק אבל אביו בממ"נ אם מצות טומאת קרובים ודאי אף מצות טומאת כהן ודאי וה"א אין זה נדחה מפני זה כנ"ל ולכך איצטרך לאביו:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.