ואמרינן בגמ' יכול אני לפטור עולם כולו מן הדין שנא' שכורת ולא מיין כו' ופריך הגמ' והתנן שכור חיוב בכל מצות אלא שפטור מתפלה ומשני כי קאמינא מדין תפלה והנה לפ"ז אז שהיו שכורים מגול' פטורים מתפלה אין להרבות עליהם אשמהשלא התפללו כי שכורי' היו ואין הם בגדר תפלה וזהו שעמדה לנו ולכך אמרו חז"ל הרכבת אנוש וכו' ותוציאנו לרויה בימי המן כי רויה לשון שכרות כנודע ועי"כ יצאנו לרויה כי טענת שכורים אנחנו הגין בעדינו ולכך לרויה יצאנו בימי המן וזכר לזה יש לשכר בפורים וכמו כן אמרו שהשקהו לכל א' יין מדינתו והטעם שלפ"ז ישתו ישראל מיין א"י ואין קנין לנכרים בא"י להפקיע מידי תרומה ומעשרות וא"כ יין שביד אחשורוש טבל ושתו טבלים וכל מגמת אחשורוש היה להרע לישראל ואמרו בגמ' המולך שמלך מעצמו דלא היה ראוי לכך והיינו דאמרינן בגמ' בן גילו של נ"נ זה החריב וזה ביקש להחריב ופירש"י יסודות המקדש שכבר יסדו ויש להבין למה באמת לא החריב יסודות וע"ז אמרינן שלא היה מלך רק מלך מעצמו ואמרי' בגמ' דגיטין דאין מי שאינו מלך יוכל להחריב ב"המק מנ"ל לבנון באדיר יפול ואין אדיר אלא מלך ולכך לא פעל רק חשב וכל המיצר לישראל נעשה ראש ולכך אמרו תחלה מלך על ז' ואח"כ על עשרים ואח"כ על מאה והיינו כאשר חשב להרוס יסוד ב"המק תיכף נתעלה להיות מולך על עשרים וכאשר חשב להחטיאם בסעודה ולהצר להם עלה יותר ומלך גם על מאה:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ג, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
