והנה רעה זה דהמן דגרם לישראל לחטוא היה יותר רעה ממחשבתו אח"כ כי מחשבתו לא קם ונהפך לטובה משא"כ זה שגרם לחטוא וכל המחטיא יותר מהורגו ולכך צ"ל ארור המן וב"מ כשאינו משכר אבל כשמשכר א"כ הרי מורה שלא יעץ המן לרעה וזהו אמרם חייב אינש לשכורי בפורים עד דלא ידע וכו' כי אז הוא חיוב קללה על המן אבל הטעם לשכר הוא כל המפרשים כתבו טעם שהיה אז חרון אף על ישראל כי ראו כי יגיע פקידה ואין ישועה היה להם להתפלל לה' כאשר עשה דניאל שהתפלל בראותו כי הקץ נתאחר וחשב שגרם חטא וזהו בעו"ה המרי ג"כ עכשיו שאין איש שם על לבו להתפלל בכונה ובדמע על אריכות הגלות ומהירת קץ ישועה והוא אחד משאלות ששואלים לאדם צפית לקץ ישועה:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ג, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.