וזהו המכוון בדחז"ל בחצות הלילה שהוא כאשר אור השמש והאור בתכלית הריחוק וכן הדבר כאשר היה בישראל בתכלית הריחוק מאור ה' המאיר לארץ כשמש ואם יהיה בתכלית החושך עד אשר לא יהיה התעוררת כלל להשפיע רוח הקודש בהתעוררת דלתתא אשר הוא מרומז בכנור להמנגן ותהי עליו רוח ה' אז רוח צפונית בא מלמעלה והיה מנגן מאליו והיה השפעת רו"הק בלי התעוררת דלתתא כלל להיות כי לא הרגישו בו בני אדם כלל וכמ"ש וזהו ההבדל מה שמבואר בקרא יומם יצוה ה' חסדו כי חסד ה' ביום ולילה נקרא רע והוא בחצות הלילה מעורר רחמניות ועת רצון וכבר עמדו בזה רבים מהמפרשים אמנם במ"ש יובן כי ביום החסד ורחמי ה' מגולה כיום ובלילה מכוסה כסהו כלילה אע"ג דהוא עת רצון וזהו רוח צפונית וא"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ס״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.