יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ל״ז

ובאמת זה רעה חולה אי' ספר כריתות ברית ה' עמכם לתת לכם כל זה וכי על זה נכרת ברית הסתפקות וביטול תורה והשבתת התאוה המותרת וזהו מאמר דוד בתהלים ה' אל אבושה כי קראתיך יבושו רשעים ידמו לשאול והיינו כמ"ש אם אקראך לא אבוש כי נבזה תפלתו לא שמעה ה' כי מבוקשו נשמע כי אני שואל רק דברי' הכרחיים והמותר לא אבקש ובזו שומע ה' אבל יבושו רשעי' שדומי' לשאול שאומרים הב הב כדאמר שאול ועוצר רחם לא תשבענו כן הרשעים הדומים לכך אשר אין תאוותם בידם וזהו אשר אין תפלתם נשמע והם יבושו ולכן עיקר הדבר בתפלה וכפי עצה היעוצה ממוהר"ר יונה ז"ל מפראג בצוואתו כי תפלה היא מצוה דאורייתא וצריך כוונת לב ובעו"ה הואיל ואדם רגיל בו ידבר בפיו ולבו בל עמו ולכן יראה בכל יום להתפלל דבר מה לצורכו כפי התחדשות חדשים לבקרים היום על הפרנסה ומחר על הצלחה בתורה וכדומה לפי מקרים המתחדשים זהו אם בעל תורה יאמרו בלשון עברי ואם לא יאמרו בלשון שמדבר איש ואיש כלשונו וא"כ יתפלל מקירות לבו וזה יעשה מידי יום ביומו ואעפ"כ יצא ידי תפלה וישמע ה' בקראו אליו והטיב אשר דיבר ואשרי מי שמתפלל בלשון עברי שהוא לשון קודש כי הלשון מסוגל וכבר אמרו אין מ"ה נזקקין ללשון אחרת וכבר הארכתי בזה בדרוש אחר: