ובזה יובן כי משה חשב הואיל בכל מעשים טובים שעשה היה כונתו לה' כאלו עשה אותם בא"י א"כ יזכה לבוא לא"י אך לא נענה אלא בתפלה שהיה עינו ולבו לא"י שיעבור דרך א"י ע"ז הגיע לו הגמול מדה כנגד מדה שגם הוא בעינו יראה ארץ ושמה לא יבוא כלל רק מכ"מ כמו תפלתו בכל אופן ולכך אמרו שהרי לא נענה אלא בתפלה הרצון שלא קיבל שכר בעו"ה רק בתפלה קיבל שכר ולכך צריך שמירה ואזהרה בתפלה למאוד וביחוד תפלת רבי' והיינו אם אין פירוד לבבות וכול' בתמימות כי אם יהיה תמים יהיה תפל ציבור ואינה נמאסת ואל כביר לא ימאס:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.