יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, כ״ה

אהובי רבותיי בניי כמה גדולות מעלות טובות למי שאין שנאה על חבירו והולך תמים כי אין תמימות רק בשלום ותבין מה שאמר הקב"ה לירבעם ואחז בבגדו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע א"ל מי בראש א"ל בן ישי בראש אמר א"ה לא בעינא עכ"ל וכבר מלתי אמורה בזה דברי' רבים ולחדש באתי כי מלבד שהדבר בעצמו תמוה למה ימנע בשביל זה לשוב לה' גם הלא הקב"ה אמר אני ואתה ובן ישי הרי הקדים אותו לבן ישי ומה"ת ישנה בהליכה אבל יובן במ"ש הזוהר התהלך לפני והיה תמים כי קודם שנימול היה הוא הולך לפני השכינה ושכינה אחריו לבל יסתכל ויהנה מזיו השכינה משא"כ כשנימול היה הולך אחר השכינה כדכתיב אחרי ה' אלהיכם תלכו להנות מטוב ה'. ובזהו תבין בהבדיל בין א"י לקדושת מקדש דהשכינה שורה בכל א"י רק בא"י אדם הולך לפני שכינה וזהו מאמר דוד אתהלך לפני ה' בארצות החיים לפני דייקא אבל בבהמ"ק נהנית מאור השכינה וראה יראה באור ה' ובזו יובן שאלת וספק ירבעם כי הקב"ה אמר אני ואתה ובן ישי כי הוא יהיה קרוב לשכינה מעם דוד רק נסתפק בסדר אם הפי' ששכינה ילך בראשון והוא אחרי' ואחר כך בן ישי ויהיה בן ישי אחרון ומלך ה' בראשם או להיפך אני אלך ואתה לפני ובן ישי לפני' והיינו בן ישי בראש וכך יהי' הסדר בן ישי ואתה ואני ואמר אם כן לא בעינא דמה נ"מ לילך לירושלים ולעלות לרגל כיון דמכל מקום לא אזכה לראות פני השכינה ומעלה זו יש בא"י גם כן ואם כן מה תועלת יש בעלותי לירושלים אם לעתיד לא אזכה מכ"ש עכשיו אם כן אין אני חוזר מדעתי לילך לירושלים לקבל פני השכינה וא"ש: