יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, כ׳

וא"כ היתכן שישמח אבר א' על חבירו אני צדיק ואתה רשע א"כ מה יועיל אם אני אין מגלח זקני בתער וחבירי מגלח הרי אני חצי מגולח וחצי אינו מגולח וכן הכל אבל ביותר אם יש לאחד אב ואהבת בן לאביו למאוד והבן משגיח מבלי להכעיס לאביו או לעשות לו דבר שלא כרצונו ואם יבא אחד להכעיס לאביו ולעשות לו מורת רוח הלא בנו אורה לו למסור נפשו להסירו מאביו ולגעור בזה האיש ולרדוף אותו מלא וא"כ הרי אנו בנים למקום ואיך נניח אף שאין אנו מכעיסין לאבינו שבשמים מ"מ אם אחרים מכעיסים הרי הוא שלא לנחת לפני ה' ואיך נוכל לסבול שיקרה לה' מורת רוח והכעסה הלא חוב עלינו למסור נפשינו למחות באותו איש ולבער רשעים ומבלי להחניף אותו אלא בעו"ה כל זה גרם מיעוט אהבתינו למקום וכל מי שיש לו אהבה שלימה אף יש לו קנאה בעושי חטאים ומהדר למאוד להשיב רבים מעון והנה באמת חילוק לבבות ושנאת איש רעהו הוא מכח חטא אדה"ר בעץ הדעת כי הוא המחלק לבבות בטוב ורע וקראוהו הזוהר עולם הפירוד הוא עץ הדעת טוב ורע והוא המעורר שנאה בעולם ולכך עשה פירות בקין והבל וכן תמיד והוא חלקו של נחש כי לעורר מדנים צריך התחכמות וקרח פקח הי' ונחש הי' ערום מכל ולכן מרגלי' בפומיה מי שעושה מחלוקת ומשבית שלום הוא שחולק שלום לשנים והוא דשלום הוא במנין שע"ו והמחלוקות לשנים הוא קפ"ח אותיות פקח וזהו פקח וזהו חכמתו לבטל שלום ובעו"ה חכמה כזה המכלה עולם אוי נא לנו כי חטאנו זהו שאור מכאיב בגולה וטוב לנו להיות שוטים כל הימים משנהיה שעה א' רשעים ויציאת אדה"ר מג"ע היה צריך התבודד' צ"ח יום מ"ט יום ימי טומאה שהיא ז' פעמים ז' ימי נדה ושבעה ימים ימי נקיים וימי טהרה שהיא ג"כ ז' פעמים ז' שהוא מ"ט ימי טומאה ומ"ט ימי טהרה והן ביחד צ"ח ימים ואח"כ טהור גופו וישב במי גיחון כנודע לתשובה ואם תחשוב מר"ה צ"ח יום חדש אחד חסר וא' מלא שלמו בט' ויו"ד בטבת והן ימים שישב אדה"ר בתשובה כאשר האריך בזה האר"י ז"ל למאוד ולכך בעצם היום הזה יש לטהר ולשוב בתשובה ולכך נגזר אז גלות על ישראל שג"כ אדה"ר קיבל על עצמו כן ולכך מימים אלו והלאה יש לשוב בתשובה וכן הוא השנה בתקופת עץ הדעת טוב ורע ט' ויו"ד לרעה ואח"כ לטובה תקופת ניסן יו"ד בו נס גדול נעשה בו כנודע והוא ענין שבת הגדול ונבקע הירדן ט' תמוז לעת ערב אתחלתא דעשירי נבקעה העיר בראשונה כדכתיב וכמבואר בירושלמי בתשרי עשירי יהיה קודש לה' צום הנבחר ולא הי' י"ט לישראל כמוהו: