ע"כ הביטו וראו כמה גדולים מעשה ה' ועמקו מחשבות תורתינו וחז"ל והחכם יבין את אלה ליתן על לב כי לא במקרה העולם נהוג ונדון כי אם הכל בכונה וכל יום גורם לטובה ולרעה ח"ו אשרי איש שומע לקול ה' ועושה נחת רוח ליוצרו ומבלי לתלות הכל במקרה וסדרן של עולם וכאשר יסד הפייט בסליחה שאומרים ומעת הודחו והולכים עמו קרי היו הולכין וחוסרין ועיקר לאהוב איש את רעהו בכל דבר ובעו"ה ע"י שנאה באים כמה עונות כי אין מוכיח לרעהו ויתן שמחה בלבו בראות חבירו עובר עבירה משמח בחלקו כי הוא אינו עובר ובזה יש שטות גדול משני טעמים א' כאשר אמרתי פעם בפעם כי כל ישראל איש אחד וגוף אחד:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.