יערות דבש חלק ב · פרק י״א, מ״א

ואמת אמרו בדוד שהתפלל לה' הודיעני ה' מדת ימי וכו' רבש"ע הודיעני באיזה זמן אמות א"ל קב"ה גזירה היא מלפני שאין מודיעין לאדם זמנו א"ל הודיעני באיזה יום משבוע אמות א"ל בשבת וכו' ע"ש ויש להבין למה חקר דוד לדעת זמנו הלא הוא הגבר הקים עולו של חשובה ובזה הלא מתיש כח תשובה ביודע זמן כי אמר עוד יש זמן וגם מה נ"מ לי' אם יודע יום השבוע שימות או לא אבל הענין כשמובן אמרם לא היה דוד ראוי לאותו מעשה רק להורות בתשובה וי"ל מנ"ל לגמר' זה הלא כל שגדול מחבירו יצרו גדול ומי לנו גדול מאדם הראשון יציר כפו של הקב"ה והיה יצרו גדול אשר המרה פי ה' אבל הענין כי דוד שנותיו ע' שנה ושלשים ושלש מלך בירושלים ומעשה דבת שבע היה בירושלים א"כ אף דנימא תחלת שנה למלכו קרה ענין ב"ש כבר היה חי ל"ו שנים והוי רוב שנותיו ואמרו כיון שעברו רוב שנותיו של אדם ואינו חוטא שוב אינו חוטא דכתיב רגלי חסידיו ישמור וקשה א"כ איך בא דוד לכלל חטא הא עברו רוב שנותיו ואיך לא שמרו הקב"ה וע"ז קאמר דבאמת לא היה ראוי לכך רק קב"ה סילק שמירתו למען יחטא וישוב ויהיה פתח תקוה לב"ת: