יערות דבש חלק ב · פרק י״א, כ״ח

ולהבין למה אמר ליה זה דזה דיעקב לא מת מוכרח הוא דקשה רבקה התנבאה למה אשכל גם שניכם יום אחד דעשו ויעקב ימותו שניהם ביום א' הא לא נתקיים נבואת' דיעקב מת במצרים ועברו ימי בכי וחניטה והובא לא"י ולאחר האבל כאשר הושם במערה בא עשו לערער ושם קטלוהו חושים בן דן. ואיך היה ביום א'. אבל אם יעקב באמת לא מת ואימת חל עליו שם מיתה כאשר הוקבר ויגנז בארץ ונפרד מחיים שם קרוי שם מיתה וזהו היה בעת הקבורה ואז נקטל עשו ושפיר קרינן למה אשכל וכו' ומוכח מזה דיעקב לא מת וזהו לפירש"י אבל לפי יתר מפרשים דלמה אשכל שניכם הוא רק מליצת הענין ויום א' לאו דוקא רק דיהיה מתים זה בסבת זה אין כאן ראיה והנה במדרש הוכיח דתורה אין מגין במקום דשכיח הזיקא מיעקב אין לך עוסק בתורה יותר ממנו ומ"מ כתיב וירא יעקב ויצר לו רק במדרש ורש"י פירשו לא שפחד יעקב שעשו יהרגו רק שיהרוג הוא עשו ומה יעשה בצער של אביו אך אם אשכל שניכם ביום א' דוקא כאשר בטח שלא יקרה לו רעה אף לעשו לא יקרה דצריכים ביום א' וא"כ יובן הנ"ל דזה לא רצה לומר ד"ת מחשש שמא יקדים וכו' דאף דתורה מגין הואיל ושכיח היזקא וראיה מיעקב ול"ל דפחד מעשו דהא אשכל שניכם ביום אחד כתיב רק קשה הא באמת לא היה ביום א' כהנ"ל ולזה אמר ליה בתר דסעיד כי יעקב לא מת וא"כ שפיר היה ביום אחד כנ"ל וא"ש: