וזהו כוונת המדרש ויקרבו ימי למה ימי לשון רבים וצ"ל דיום מיתת נשמה הוא יום שלפניו וא"כ א"ש הפסוק אין שלטון ביום המות דנשמתו כבר הלך ולכך רשעים דנשמתם סר מהם בחייהם קרוים מתים ואמרו במדרש רבה ויקרבו ימי יעקב אמר הקב"ה ליעקב היום קובל עליך היום אתה חי ולא אתה מת כאשר דרשתי כבר ועתה צריך להאי ענינ' ונתחדש בו דבר הוא כך דיום שמת בו צדיק הוא יום יללה ואמרו ובא השמש בצהרים הוא יומו של יאשיה המלך וביום שמת רשע הוא יום חדוה באבוד רשעי' רנה והנה רבקה אומרת למה אשכל גם שניכם ביום אחד שעשו ויעקב ימותו ביום א' וא"ש דהיום קובל על יעקב שימות דאם הוא ימות אף עשו ימות וזהו ליום ההוא חדוה מה שאין כן כל זמן שהוא חי אף עשו יחי' רק קשה מה תועלת יש אם ימות עשו גם יעקב ימות ויצא שכרו בהפסדו ולזה קאמר דזה אינו אתה דאף דנראה כמת מ"מ אתה חי ולא מת וא"כ אין כאן יללה ליום משא"כ במות עשו יום חדוה ולכך היום קובל ובזה יובן דברי הגמרא דאמר ליה אמור לי מילי דאורייתא אמר אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט בתר דסעיד אמר יעקב אבינו לא מת:
יערות דבש חלק ב · פרק י״א, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.