ולכן החי יתן בעפר פיהו להנצל מיצה"ר ומבלי להתגאה כי קרוץ מחומר ומעפר בא ולעפר ישוב איך יתגאה נוד מלא רוח. ואמרו במדרש רבה ויקרבו ימי יעקב למות זש"ה אין שלטון ביום המות ולהבין מה ענין זה לזה הוא דהא דאין שלטון ביום המות ולא ביום שלפניו או בו ביום שעה אחת קודם למותו ולמה כל היום אין שלטון אבל הענין כי בעל מ"ע ז"ל כתב בקושי' שהתעורר הרא"ש בפ' ע"פ דפעם א' משמע דבע"ש מת משה רבינו ופעם א' משמע בשבת ותי' דנשמה של אדם מסתלק יום שלפני מית' ולכך כשמת משה נסתלק נשמתו בע"ש אבל נפשו בשבת ועיקר שלטנו של אדם נשמתו חלק אלוה ממעל ממנה מגיע לו צלם אלהים ובסר זה סר צלו והוסר משלטנתו ולכך כיון דיום קודם ליום מיתה נסתלק נשמתו ביום המיתה אין כאן נשמה ולכך אבד השלטנות. והנה יש לדייק למה נאמר ירבו ימי ולא לשון יחיד קרב יום יעקב למות אבל לפמ"ש א"ש דיש כאן תרי יום מיתה א' לנשמה וא' לנפש:
יערות דבש חלק ב · פרק י״א, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.