יערות דבש חלק ב · פרק א׳, ה׳

והנה עיקר זה הדרוש לא לדרשא ולומר פשטי ד"ת כי לאו הזמן גורם רק המשל עלינו ימשול הגיע יום הדין יום נורא במה נבטח מאין יבא עזרי ומה נענה ליום פקודה עזרנו מה' כי הוא יעשה לנו חסד חנם כי חפץ חסד הוא וכבר אמרו כי אברה' ויעקב יאמרו ימחו על קדוש השם אבל יצחק יאמר שנותיו של אדם הן ע' דל עשרים שאינו בן עונשים למעל' פשו להו חמשי' דל כ"ה דלילות פשו להו כ"ה פלגא עלי ופלגא עלך וא"ת כולי עלי הא קריבת קמך וכבר אמרתי בזה דברי' רבים בתוכחת מוסר ונאמרה עתה בשביל שנתחדש בו דבר כי יש להבין מאי פלגא עלי ופלגא על קב"ה ומי חלק בזה וחלוקה זו מה טיבו ומהכ"ת לומר כולו עליו ומה זה שאמר הא עקיד' קמך אם באנו לחשוב כזה כמה עקידות ארכו בגלות אשר בעו"ה רבו חללי חרב שנהרגו על ק"ה הגדול והקדוש והפיוטי' והסליחו' בימי' אלו ירבו לספר מגודל חוזק לבב שהי' לקדושי ישראל והכתוב צווח כי עליך נהרגו כל היום והעיקר מה שקש' למה אמר דל פלגא דלילות ואח"כ אמר פלגא עלי ולא תיכף בן חמישים שנה פלגא עלי ולמה פלגא מכ"ה שנים יכול לנשוא ולא פלגא מחמישים שנה אבל כבר נודע מה שאמרו במדרש כי הקב"ה נוטל כל עונות ישראל ומשימו בראשו של עשו וטען שר שלעשו מה כחו לסבול כל החטאים וכו' ויש להבין וכי חלילה אל יעות משפט ליתן חטאי ישראל בראשו של עשו ומה זהו טענה שאין כחו לסבול כל חטאים הלא באמת רצון לפניו לכלותו ולהעבירו ומה כח צריך לזה: