יערות דבש חלק ב · פרק א׳, ו׳

אבל הענין כך וכבר אמרתי דבר זה בדרוש הקדום רק הואיל דצריך להאי ענינא עתה אשר יתחדש בו דבר כנ"ל נאמרה ונשנית והוא כי באמת יש לישראל התנצלות גדול בחטאים מחמת כובד הגלות א"א לקיים מצות כדקא יאות והרבה עבירות בעו"ה עי"כ אשר נחנו בגולה ויד גוים היו מושלים בנו וקשה עול מדהבה ואין לנו שדה נחלה וכרם ובנפשנו נביא לחמנו ולא אפשר בלי גזל ואבק גזל וריבית ועין הרע ושנאה ומסירה והשגת גבול וכהנה אבות הטומאה שהן תולדות עבירות רבות ובטולי מצות שמסתעפים עי"כ ביטול תורה וביטול תפלה והרמב"ם כ' בפי' המשנה לע"ז שנתקיים בנו בגולה בעו"ה ונדחתם בגוים וכו' וזהו כתריס בפני פורענות וכבר אמרו יכול אני לפטור העולם מהדין שנאמר שכורת וכו' אבל באמת לאו כל עבירות תלוים בגולה כי עבירה שיחולל במחול בחורים וגם בתולות ושעירים ירקדו כי יעברו על הרהור ועבירה גוררת עבירה בחבוק ונשוק ואצ"ל בתערובות אנשים ונשים וגם כי בלילה ישחקו נשים ואנשים וידברו ניבול פה וליצנות ורגלים לעבירה לקישוי לדעת והוצאת ז"ל מה יעשה בחטאים הללו מה גרם יש לזה הגלות אדרבה בכובד הגלות אשר בעו"ה אזלת יד ואפס עצור ועזוב ראוי לנו תמיד להתאונן אל תשמח ישראל אל גיל כעמים ואיך יערב לנו קול וקול שיר בזכרנו כי עסק שירים ומזמרים לפניהם בחצרות אלהינו ישוררו בקול וערבה כל שמחה ואיך ישמחו בגוים ויהי' תערובות אנשים ונשים בראותו כי נשים בציון ענו והלא זו חטאנו לנו כי גבהו בנות ציון ואויבינו הרימו קרן ושפחה תירש גבירתה ואיך נעשה וכהנה אסורים רבים באנשים ונערים הלובשים בגדים נאים ומסלסלים בשערות ומכ"ש בפיאה נכרית ועומדים נגד המראה שיהי' נכון שלא יראה שער ראשם וכהנה דברים רבים המתכוני' לקישוט כל עושה אלה עובר על לאו דאורייתא לא ילבש גבר שמלת אשה ומה אמתלא יש בזה מחמת גלות אדרבה לא היה לנו להתקשט ולילך ולעשות בגדי אלמנות כאהלי קדר ציון תתכס שק ולבישת בגדים כאלה מביאים אותנו לשנאה וקנאה בעיני נכרים וכהנה רבות החטאים שיחה בבה"כ דברים בטילים ובפרט בעת התפלה לשמוע בקול מזמרים ונתנו עלי בקולה ע"כ שנאתיה נאמר וצוחקים בלומדי תורה מה גורם לזה הגלות אדרבה לפי כובד ורוב הענוה היה לנו להתפלל מרב שיח וכעס בשברון לבב ראשנו בין ברכנו ועפעפינו יזלו מים באין הפוגה כלל ולשמחה של שטות כזו מה עושה וברוב דברים לא יחדל חטא ופשע וכל אומות העולם ישחקו בנו והי' ללעג וקלס בעו"ה ביניהם ואיך יתיחס ענין רע כזה שיהי' מסיבת הגלות וכן עבירות רבות וזהו מאמר המדרש כי הקב"ה לרב רחמיו וחמלתו הגדול על ישראל עמו ממליץ בגינם כי הכל היה בסיבת הגלות ושעבוד והעול מהגוים בגולה ועיקר הגלות המר הזה מיוחס לעשו כי הוא החי' הרביעית דחילא ואימתנא שראה דניאל כנודע ולכך נוטל הקב"ה כל עונות ונותנם בראשו של עשו כי הוא הגורם לכל החטאים ופשעים והכל מחמתו ע"י הגלות והכל הולך אחר הגורם ועליו להשיא עון אשמה אמנם שרו של עשו טוען מה כחי לסבול כל החטאים אמת הרבה בסבתי אבל לא כולו וכי יש לי כח בגלות לגרום כל החטאים אדרבה הרבה חטאים שראוי היה ע"י גלות לעכבם ומבלי לעשותן כנ"ל ואם הם מ"מ העוו ופשעו אין אני הגורם ולא אני אשא אותם ואסבלם וזהו טענתו והבן ובאמת עיקר גרם של שליטת עשו היה יצחק שאהבו וע"י שכיבד אותו ויצחק קרבו וברכו והי' כאשר תריד וכו' מזה נסתבב גלות עשו כנודע וא"כ החטאים שהם בסיבת הגלות יצחק היה בגרמא בעלמא משא"כ שאר החטאים וזהו כוונת יצחק פלגא ר"ל חלק חטאים שהם באים ע"י גלות עלי כי אני הייתי בעוכרם בגלות עשו ופלגא עלך כי הם מפאת יצה"ר ואתה בראת יצה"ר וגרמת לקלקול הזה אבל כבר אמרנו ג"כ בדרוש הקודם כי העון כרוך בשורש הנולד הואיל ותחלת יצירתו היה ע"י יצה"ר כמאמר דוד הן בחטא יחמתני אמי וכו' ולכך אין צדיק בארץ כאשר האריך בזה בכתבי האריז"ל וכבר אמרתי ג"כ כי יצחק בשעה שהי' נעקד נעקר יצה"ר כלל ממנו והי' כמו לאחר תחית המתים אי"ה שלא יהי' עוד יצה"ר אצל בני אדם ולכך הוצרך להתפלל לזווג כדכתיב ויעתר יצחק וכו' כמבואר בזוהר וזה אמרו א"ת כולו עלי הטעם כי הכל היה מחמת הלידה וההריון דנתקע יצה"ר בטבע האיש וטען הא עקידת קמך א"כ לא היה יצה"ר בסיבתי כלל א"כ א"א לסבול כולם: