אבל מזה נלמוד דיותר טוב שיהי' צדיק נדון תחלה ורשע אחריו משיהי' רשע נדון תחלה דאז הוא הקב"ה בכעס אך יש סברא להיפוך כמאמר האשה צרפית לאליהו כי באת אלי לפקוד עוני דזולת אליהו היתה נדונית כצדק' אבל בערך אליהו לא היתה צדקת ופקד ה' עינה וא"כ יותר שיהי' הרשע נדון דבערכו הוא צדיק ולא יהי' נתפס בעונו משא"כ כשיהי' צדיק נדון יהיה נפקד עונו בערכו אבל באמת מ"מ יותר טוב שיהיה הצדיק ראשון נדון מקמי' דליפוש ריתחא כי השטן מקטרג ביותר ויש לו פ"פ וזהו אמרם השטן מקטרג בעת סכנה כי הוא עידן ריתחא ולכך מלך נדון תחלה דלא ליפוש ריתחא כלל:
יערות דבש חלק ב · פרק א׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.