ואמרו במדרש כשהיו ישראל צדיקי' היו מעידים בעצמם וכשחטאו שמים וארץ מעידים בם וזהו הכונה דודאי אם צדיקים מבלי חטא מה טובו של עדות אבל הרצון שחטאו והיו צדיקים כי מתחרטים היו מעצמם מעידים דהיינו שהיו מתוודי' והיו בעצמם עדות ולא הי' שוב פ"פ למשטין או לשו"א כי כשמתוודים ומתחרטים ירצה ה' את קולם אבל כשחטאו ולא הודו על חטא' וכמו שצעק הנביא יען אמרו לא חטאתי ולא גלו עונם שמים וארץ מעידים בם ועצר השמים וכו' בעו"ה:
יערות דבש חלק ב · פרק א׳, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.