יערות דבש חלק ב · פרק א׳, כ״א

ומזה תבין מ"ש במדרש בכסה ליום חגנו כי השטן אמר ישראל חטאו ומבקש להביא עדות הלבנה והנה הלבנ' מכוס' והקשו המפרשים תינח בר"ה בשאר ימי תשובה שאז כבר הלבנה מגולה והדין נחתם ביה"כ ובין כך יש לו עדות ועוד כ"ז שמביא ראיה סותר הדין ח"ו אבל יובן כי ודאי אם ישראל מתוודים תו אין מועיל עדות כמ"ש לעיל ובר"ה אסור להתוודות א"כ אז חושב השטן שמועיל עדות ולכך חושב להביא לבנה ולא נמצא כהנ"ל אבל כי פנה יום ר"ה תיכף ישראל מתוודים וצועקים בתשובה לה' על חטאם א"כ תו לא מועיל עדות לבנה כנ"ל כי הם מעידים בעצמם ולכן העיקר הודוי בכל לב ויועיל ביחוד לבטל מאדם הגאוה כי זהו שורש פורה ראש ולענה המביא לאדם לכל חטא ופשע והכל בעו"ה ע"י רמות רוח אוי לנו על שברנו מי גבר יוכל להתפאר שמנוקה מעון זה כל אחד יש לו גאוה מיוחד ויותר שחושב להיות עניו יותר יזיח דעתו בלבו לאמר חזו במה שוטה זה מתגאה ואני לא כן וזהו בכלל גאוה אם אדם דורש ואומר דבר טוב והבריו' ינחתו בו הלא יזוח דעתו בקרבו וזהו עון חמור כמבואר באבות דר"ן ואין לנו עצה רק בשומו תמיד עונו לנגד עיניו וחטאתו נגדו תמיד א"כ יתן ללבו חוטא בל יתנאה ובל יתגאה ומה זה שאני מתנשא בתורה הלא אני רשע ולרשע אמר אלהים וכו' ואלו ידעו הבריות מחטאי לא היו שומעין לי כלל ומה זה התפארת שאני מכובד ומרומם אצל הבריות הלא בין לילה היה ובין לילה אבד כי כצל ימינו עלי ארץ ויהיה בוקר יום פקודה והנה היא יללה הם יפרשו לגן עדן אלהים ואני ברב חטאי וכובד עוני אש מגיהנם תוקד בי והיה לצחוק ולחרפה בעיני כל הבריות אשר היו בארץ החיים בעה"ז ויאמרו הלא זה איש מרגיז ממלכות והיה לנו למורה ואמרנו בצלו נחי' והנה ירד ירכתי בור אשר שם אסירי המלך ותפארתו והודו נהפך לו למשחית אוי לאותו בושה אוי לאותו כלימה כאשר יתן כזאת אל לבו לא במהרה יתנשא בלבבו ויתגאה וזהו ג"כ טעם אחד מטעם השופר כי יזכור כי הוא רק נוד מלא רוח רוח הולך ולא ישוב כמו שופר וגם יתפלל בכובד ראש למאוד וכאשר אמרתי כי תפלתו יהיה לבקש עזר מקב"ה לשבר היצה"ר וגם להצליחו בתורה כי הוא סם חיים למאוד. והנה מאוד כעס בזוהר על המתפללים בר"ה וי"כ וימים אלו רק בעבור חיים זמן פרנסה וצרכי עה"ז כי קראן ככלבא בישא דמבקשי' טרפם רק באמת העיקר צריך לחיי נצחי ומה שיתפלל בחיי עה"ז הוא כדי שיוכל לקיים התורה ולתקן את אשר שיחת ואולי יש תקוה ויפה שעה אחת בתורה ומע"ט בעה"ז מכל חיי עה"ב ולכך יתפלל בחיי זמני כדי שיוכל לתקן ולעשות נחת רוח ליוצרו וכן כל תפלתו בעניני הצלחת עה"ז יהיה הכל ע"ז אופן שיהי' יותר עלול לעבודת ה' בלי מטריד ומונע ולא יהיה לו דבר המעבירו מדעת קונו ולעומת זה פשיטא שיתפלל שאם ישפיע לו ה' עושר וכבוד שלא יהיה עושר שמור לבעליו לרעתו ח"ו ולא ישלטו מזיקים בממונו עד שלא יהיה לו רשות בממון ליתן לעניים ולעשות בו דבר טוב ומצוה וכך דרש זקיני הגאון בעל מ"ע ז"ל יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקים שלא יהיה הממון תחת יד ורשות המזיקים וזהו הכל ספל אבל עיקר תפלתו יהיה לחיי נצחי: