יערות דבש חלק ב · פרק א׳, י״ט

ולכן עם ה' חזקו ועשו גדר ומשמרת הקודש לכם בימים אלו ימי חפץ וימי חשבון ובל יוסיפו לעשות דבר וביחוד מה שאין הטבע מסכים וכבר אמרו בגמרא דשבת לכו ונוכחה וכו' לע"ל יאמר הקב"ה לכו אצל אבות ויתפללו עליכם וישובו אצל מי נלך אצל אברהם אתה אמרת לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכו' ולא התפלל עלינו אצל יצחק הוא אמר לעשו והיה כאשר תריד וכו' אצל יעקב אמרת לו אני ארד עמך מצרימה וכו' ולא התפללו עלינו אין לנו אלא בך אמר הקב"ה הואיל ותליתם בי אם יהיה חטאיכם כשנים הללו המסודרי' מששת ימי בראשית כשלג ילבינו ע"ש. ולהבין הדברי' איך נתאכזרו באמת האבות ומה זה שתהיה תלויה בה' ומה זה שחטאים מסודרים כשנים מששת ימי בראשית ומי סדרן אבל הענין כי באמת טבע אדם לחמוד למותרות ועינא ולבא סרסורי עבירה לכל דבר פשע התלוים בחימוד בתענוג ועדן גשמי אף כי מר באחריתו בעו"ה וצריך תמיד מלחמת יצר לכובשו ועם כל זה קשה לעמוד וביחוד אם מזלות וכוכבי שמים הם בעוכרים במזג ההריון והלידה שיהיה טבעו נוטה לכך לכעסן או חמדן וזנאי וכדומה אף שיש כח ביד אדם אשר נשמת אלוה בקרבו לעשות נגד זה ולהתדבק בה' מ"מ קשה למאוד לגבר חיילים ולכך העיקר שבחרו ראשונים העוני ויסורים וגלות ושפלות ועבדות אשר זהו צרי הנבחר למעט התאוה ורדיפת המותרות ובקשת החמדה והכנעת יצה"ר ולכך נאמר בגלו' ורעות וצרות אשר מצאתנו כי אז יכנע לבבם הערל וזה תכלית הטוב כי מי שהוא בשפלות ובגלות נודד ללחם איה ובגדיו בלוים רגלו בצקה לא יבקש כ"כ מותרות ובטלה חמדה וירתק חבל הכוסף לשטות כאלה ולכך גדולי פלסופים הי' בורחים ליערות ומדברות בבגדי בלואים לבטל החמדה וזהו היה כוונת אבותינו כי ראו כי טבע רע ובפרט ישראל שהם בטבעם עזים כמבואר בגמרא ואם לא יהיה גלות ירום לבבם למאוד לילך אחר התאוה וחמדה ולתאוה יבקשו נפרד מה' ותורתו ולכך נחת ינחתו אם יגלו בראש גולים שמה יבואו ושמה יהיו כדי לשבר היצ"הר וינחלו עה"ב הוא הטוב הנרצה ארץ חיים אשר עיני ה' שם לא יחסרו כל טוב ולא רצו להתפלל לבטל להגלות כי חשבו לצרי ורפואה ויאה עניות לישראל וכו' עד שיצחק הוסיף ויקם להם שטן עשו לעמוד שתיכף כאשר יפרקו עול מלכות שמים לרב שלותם בארץ תיכף לא יתמהמה בצקם להחמיץ ולא יהי' שאור שבעיסה הולך וגדול תיכף יבא עשו להומם עודנו תאותם בתוך שיניהם למען לא ישרשו בחטא ח"ו ולכך אמר והיה כאשר תריד וכו' וכל זה היה הכל לתכלית הטוב כטבע אב לבנו להטיבו באחריתוואלו לא עשו כן היה ח"ו בגדר חושך שבטו שונא בנו ואף ישראל יכירו וידעו כי אין להרהר אחריהם וכל כונתם לטוב האמיתי ולכך אמרו אין הדבר תלוי אלא בה' שהוא יכול להעביר היצה"ר ולסיוע שאף שיהיו מושפעים בטוב וברוממות הצלחה מ"מ לא יהיה כח ביד יצה"ר להסיתם ולהטותם לטבע החומרי כהבטחתו ואת הצפוני ארחיק ולכך אמרו אין הדבר תלוי אלא בך ואמר הקב"ה הואיל שכל עניניהם הוא שטבע ומזל נוטים לחטאים כנ"ל אם כדבריכ' כן הוא כל החטאים שבאים מפאת טבע ומזל אמחול לכם כי יש לכם תירוץ כמעט מוכרחי' נחנו ובתשובה קלה וחרטה גמורה ועזיבת חטא נמחל לכם אבל מה שאין נוגע לטבע ומזל בזו אין לכם התנצלות כלל ותשובה קשה וכבר ידוע כי בבריאות ששת ימי בראשית הוטבע טבע והמזל שהוא שורש הטבע ולכך נאמר ברא אלהים את שמים וארץ אלהים בגימ' הטבע וכן כל שנים הכל מסודר על פי מהלך המזל כי זולת מהלכם ונתיבותם ומסילתם אין כאן שנה ולא חשבון וזה שאמרו אם יהיה חטאיכם כשנים המסודרין מששת ימי בראשית והיינו ע"פ טבע ומזל שהוטבע מאז ולא ישנו מסילתם ולא יטו לארץ מנהלם והם הגורמים במערכתן הטבע ומזג להחטאים אז כשלג ילבינו כי יש לכם התנצלו' אבל אם לאו קשה תשובתכם למאוד וא"ש ולכך צריך מאד שמירות וזריזות ובפרט בחטאים שהם חוץ לטבע ושכל מנגדתם וכבר אמרנו כי ההוגים בתורה לשמה מנוצלים מעבירות הרבה אבל עם כל זה צריך תפלה ובקשה לה' שישמור אותו מכל חטא וע"ז ירבה אדם להתפלל בימי' אלו לה' ישפוך שיחו בדמע ולב נשבר שישמרו ה' מיצה"ר ומטבע החומרי כי צריך שמירה מה' כי הוא עומד לימין המחכי' לו וכמאמר דוד במזמור שהתחלנו מאין יבא עזרי כי קשה לעמוד נגד הטבע ויצה"ר ומזל מלחמת אחור ופנים לולי ה' עזרתה לנו ולכך אמר עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ והיינו כנ"ל כי הוטבע שמים וארץ בטבע ועשה שמים גלגלים ומזלות וכפי קוי נצוצם ומשטרם כמעט אדם נטוי לעשות וא"כ ממנו עזר כי הוא ירבה לסלוח ויפן לקול המתפללים להושיע ובעיקר התפלה הוידוי דהיינו לא בודוי הנהוג סדר א"ב כמצות אנשים מלומדים ויכו באגרוף רשע וחזנים ישוררו יעידו כי זהו ח"ו מעורר דין רק בלב קרוע ומורתח ודמעותיו על לחיו מאין הפוגות יאמר אשר חטא ומה טוב אם יאמרו בכל לשון שהוא מבין אם עברי אם אשכנזי כי מה נ"מ ויתחרט ובכל חטא שמתודה תיכף יתן ללבו כך וכך גדרים אעשה מבלי לעשות עוד וכך אעשה למולו דבר טוב ואז ודאי יפן ה' לדבריו: