יערות דבש חלק ב · פרק א׳, י״ח

ולכן בני הזהרו למאוד ממצות מה שהשכל וטבע נגדו ואמר לכך במערב' במה זהירי באחוורי אפא כי במערבא עסקו בתורה ותורה מכבה עבירה אבל אחוורי אפא שהוא כנגד רציחה זה לא מועיל תורה וקשה התשובה ולכך קאמר הנביא הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם כי בגלעד שכיחי רוצחים ולכך התורה שהוא צרי ורופא אין שם כי ע"ז אין התורה מכפר ולכן בעו"ה מכתנו אנושה כי אין אנו נזהרים מדברים כאלה מלבין חבירו ברבים מתכבד בקלון וכל אח עקב יעקב וריע רכיל יהלוך מכה רעהו בסתר וכדומה וכל המרבה בדברים כאלה ודבריו יכונו על קשת חיצים לירות במו אופל בדברו בבוטה כמדקרת חרב לבייש את חבירו בדברים ליתן דופי בו או באבותיו ומשפחתו הרי זה משובח ולחכם לבב ויתרון לבעל הלשון יחשב אוי לנו דברים כאלה המה בעוכרם אשר קשה התרופה כי דברים כאלו אין מעצר ברוחם אפילו ביום צום הנורא ואיך יועיל תורה ותפלה ומכ"ש מדת שקר שהוא נגד השכל עד שהעכו"ם אומרי' שיש לאדם להיות יהרג ואל יעבור שלא יאמר שקר ואם כי נח לו בזה שקר כאשר עמדתי עמהם בויכוח ואנשי' אלה בויכוחנו במה שנאמר אמרי נא אחותי את ועגלת בקר תקח בידך ונתנו דופי ואמרתי כי ענין שקר שהוא רע בעצמותו להיות רע בטבעו כי איך יאמר דבר הפוך אבל אם כונתו להציל נפשו אין זה רע בטבעו כי אין טבעו עלול לכך ואין כאן מקומו כי הארכתי בראי' תורנית לפילסופי' אבל עכ"פ הוא רע למאוד ודובר שקרים לא יכון לנגד ה' ואיך יועיל אמירת ק"ש שלו פעמים ביום להעיד על אמיתות אחדות ה' המוחלט באמרו שמע ישראל ועל אמיתות התורה בודברת בם וכן למען תזכרו מצות ה' וכו' הלא כל דרכו לשקר ולומר על חושך אור ואור חושך בן לא אמון בו ומה יועיל עדותו ולכן המשקר מפסיד טובות הרבה ודברים כאלו צריכים שמירה מאוד כי אף שהטבע מנגדתו באמת אבל מכל מקום בעו"ה כבר הורגלו בו ואמרו הרגל טבע שני: