יערות דבש חלק ב · פרק א׳, י״א

והנה בעו"ה בענין שתיית סתם יין העולם פרוץ רבים מתפרצים לגמרי ורבים ישתו בבואם לבית אכסניא וחתם היין בחותם ישראל שותים ובעו"ה רבו מומרים המזייפים או לוקחים חותם מישראל עני המהדר בפתחים אם יתנו לו יותר ממחירו ימכרו לו חותמו ורבה המכשלה וכבר גדרתי לבל יסמוך בסביבות האלו על חותם לבד כי אם שיהיה מונח אצלו כתוב בכ"י מיהודי באיזה יום ובאיזה שעה ששתה מיין זה וחתם בחותמו המונח ע"ג כתב הלז' ג"כ וזה יהיה תמיד שכל היהודי הפותחו וחתמו יכתוב כן ויהיהסר המכשלה כי לולי כן הרי זה סתם יין ואל יהי' עון זה קל בעיניכם וכבר העידו שכל מי שפרוץ בשתית י"נ לבסוף נכשל בבעילת בת אלהי נכר וכבר אמרו על יינם משום בנותיהן וגזירה זו הוא גזירה קדומה ופסוק בדניאל אשר לא יתגאל ביין משתיהם ובזו השבתי לנכרים שאומרים שאנו מחזיקים אותם לטמאי' במניעת מגע ושתיית יינם ואמרתי הלא גם אצליכם מה שנאסר בקונסיליא א"א להתיר עד שיהיה קונסיליא אחרת ודבר זה נאסר בקונסיליא בדניאל הנביא בצירוף חנניא מישאל ועזריה ומי יבוא להתיר והלא הם היו נביאים וחכמי קדם ואסרוהו ומי יבוא להתירו ובעו"ה עתה רבי' פורצי' בזה בושנו מכם איך תאמרו בכל הסליחות מ"ש לדניאל וכו' מי שענה לחנניא מישאל ועזרי' וכן אומרים דניאל שוע לפניך וכו' והלא עוברים לגדרתם אשר קיימו וקבלו מבלי להתגאל ביין משתיהם: