ולכך יו"ד ימי תשובה הן כנגד י' דברות דבור אנכי יום ראשון דר"ה ולכך תוקעים בשופר להמליך מלך כמ"ש ר"ס גאון כי זהו מצות אנכי לקבל מלכות שמים ולהמליכו בכל עולם גדול וקטן ויום ב' דר"ה נגד לא יהי' לך כי בח"ל היושבים תחת השרים ומזלות יושבי ח"ל הם חוגגים יום השני והם אלילים אחרים כאמרם כל הדר בח"ל כאלו עובד עכו"ם כי הם אלהי ארץ ולכך נאמר לא יהיה לך אלהים אחרים מבלי לעבוד לצורת עליונ' והואיל ואנכי ולא יהי' לך בדבור אחד נאמר לכך שני ימים של ר"ה כיומא אריכתא וקדוש' אחת הן כי הן כד"א והואיל דיבור אחרון ודיבור ראשון שייכי אהדדי כמ"ש לכך י"הכ ור"ה מישך שייכי ויום ג' דתשרי נגד לא תרצח ולכך בעו"ה כשגברו העונות וקלקול הרשעים נהרג בו גדליה ותמיד שבת בתוך ימים אלו היא לתקן קלקול שבת ובאמת צריך תשובה רבה לקלקול הלזה כי באמת רבו מחללים בעו"ה בחילול שבת מלאכות דאורייתא ודרבנן ד"מ המנער אבק או כודר' מן הבגד שחור או כובע אם הוא בגד חדש לרש"י אב מלאכה ומי ישער עד זמן מה יקרא בגד חדש כי נוטים הדברים כל זמן שמקפיד שלא יהי' עליו אבק ובעו"ה רבים שמנערים בגדיהם וכובע שלהם ומכ"ש מן הגשם והטל והוא חלול גמור ובעו"ה רבים לובשים דוקא בשבת בגד שחור והוא בעו"ה מעשה שטן שעי"כ יבוא מהר לחלל שבת כדומה ההולכים לטיול חוץ לעי' מוקף חומה עוברים על הוצאת מר"הי לר"הר וטלטול ד' אמות בר"ה כי לא יתכן ולא סגי ששוכח דבר אחד על בגדיו או בכיסו מה שיש בו איסור הוצא' וטלטול ד"א בר"ה ולדעת מהרש"ל והרבה מחברים אף בזמנינו יש ר"ה כדומה דיני צידה הצדין תרנגולת לתוך הבית יש בו חשש לספק איסור צידה וכן חתול והרב' דינים בצידה ובעו"ה רבים נכשלים כי יש בו דינים רבים וצריך לימוד מתוך הספר כמו כן האוכלים בשבת בגינה א"א להזהר שלא ישפוך שם מים או שאר משקה המגדל זרעים ובאים לידי חילול שבת רבי' ששוחקים באגוזים בחצר שאינו מרוצף ועוברים על אשויי גומות בלי פקפוק הרוקק ברוח ורוח נושאו חייב חטאת דה"ל זורה הרוקק על קרקע שאינו מרוצף ומוחהו ברגל לממרחו שלא יהי' ניכר כדרך העול' חייב משום ממרח דיני מוקצה שהם חמורים כשל תורה רבו גם רבו המתפרצים וכל המקבלים כתבים בשבת על הפאסט ובתוכן ח"כ שהם מוקצ' מחמת חסרון כיס ומטלטלים אותם וקורים בו ומראים לחבירו ואיסור מוקצ' לית דחש בעו"ה ורבו כמו רבו אסורים בעו"ה בשבת ובפרט שוכני כפרי' בתחומי' כי מלבד כי ארוכ' מארץ מדת תחום אף כי דינים רבים בערובי תחומים לזכות לכל אחד וקיבל עליו מבע"י ואין מערבין אלא לדבר מצוה ואנשי עיר גדולה מהלכין קטנה ולא קטנה גדולה וכהנה רבו' וזהו שישים איש בזה השבת ללבו לשמור ולעשות ועיקר להוג' בש"ע א"ח הלכות שבת ויזהר בו ושכרו הרבה מאוד עיה"כ הוא כנגד לא תגנוב כי זהו תכלית התשובה עבירות שבין אדם למקום ואמרינן בזמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם מאן רשעים גנבי לכך יש לעורר עיה"כ לסלק אף וחמה לכן מסיימים בחתימ' תפלות יה"כ למען נחדל מעושק ידינו ולכך בעי"כ שוחטים תרנגולים לומר כי אם כלה ונחרצה לעשות דין בנהנים מגזל ישפוך חרונו על עופות שמתפטמי' מגזל משדות וכרמים וכהנה כי לכך זורקים בני מעיים שלהם כנודע בש"ע וכן שאר ימי תשובה העיקר לפשפש במעשיו ולעשות גדרים וגדרי גדרים לבל ישוב ויהי' חס ושלום ככלב השב על קיאו ובפרט בימי תענית צריך תיקון וגדרים להחוטאים במאכל ומשתה ולעשות גדר למעט התאוה ואין לך אדם שסובל יסורים וכאב וצער בעה"ז יותר ממי שנוטה אחרי התאות ושבע כל ימיו כעס ומכאוב:
יערות דבש חלק ב · פרק א׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
