יערות דבש חלק ב · פרק א׳, ט׳

ולכן לו בניי שמעו אלי יראת ה' אלמדכ' בימי' אלו ימי חשבון יעשה כל אחד גדרי' וגדר של קיימא שלא יעבור כי הכל תלוי בגד' וראשון לכל הגדרים הוא לימוד תורה ובפרט שיעור שעה או חצי שעה ספרי מוסר בכל יום הוא סם חיים שנותנים הרופאים ליקח ממנו כל יום גרעין או חצי בבוקר וערב ואם יאמרו שהוא טוב לחיי זמן ידעתי כי אין אחד שנמנע מלוקחו אפי' במחיר אף כי מה שאני אומר הוא טוב לחיי ע"הז כי ימנע לאדם לרדוף אחר מותרות ולהתעדן ביותר וזהו ששומר לאדם בריאתו והעיקר חיי נצחי שמביא לאדם ולכן מאוד יזהר אדם בו וספרים כאלה מצוים רבו גם רבו ואח"כ בלימוד תורה כאשר אמרתי כי היא מבער יצה"ר ומגין ואח"כ גדרים מי שעושה וחטא בעסקו עם נשים יעשה גדר מבלי לילך בחברותם וכדומה בכל ענינים גדרים וביותר דבר מועיל אם יראה חבירו עוש' כן יוכיחו ויאמר אל אחי לא טוב הדבר נבול תבול ולא תקום למשפט לפני ה' וא"כ אח"כ יכנס בעצמו לומר לחבירי מחיתי ואיך אעשה אני הרעה כזה ויתנחם ויתעצב אל לבו ומבלי לעשותו ושב ורפא לו וכהנה רבים בגדרים כפי שנפרץ יצ"הר באדם כן צריך אדם ליותר גדרים וביותר מה שמורגל בעבירות שהם בגדר התאוה כי זהו טבעו ומזגו של אדם עלול לכך ונשקע תיכף בעו"ה מעת אכילת עץ הדעת באמר' תאוה לעינים נשקע תאות הגוף לרבוי המותרות באדם מיום הולדו עד יום מותו וזהו שמבי' אדם לכל דברים רעים ולכך בעשרת הדברות שנעוץ סופן בתחלתן כנודע היה סוף המאמר לא תחמוד ולא תתאוה והוא נגד דיבור הראשון אנכי וכו' כי כל הרודף אחר תאות וחמדת זמן של שוא סופו לשכח ה' מכל וכל ואין אלהים לנגד עיניו ויאמר עולם כמנהגו נוהג לית דין ודיין בעו"ה גם העיקר החמד' והתאוה יהיה שצריך לאדם להיות מתאוה וחומד לדעת את ה' ולהכיר עוצם יכלתו ומה רבו מעשיו בחכמה נפלא' אשר יסד בכל חלק וחלק מן היצורים וחומד להתדבק בה' וללכת בדרכיו זהו התאוה הנרצית: