וחייבים אנו לילך בדרכי ה' ובפרט ימי פורים וכאשר אמרתי מתמול שלשום בדרשה דלכך נקרא יום סליחה ומחילה יום כפורים שהוא יום כמו פורים והוא כפורים כמו בפורים היה אף חובב עמים כן ביום הכפורים הקב"ה מוחל וסולח ומרבה חמלה וחנינה אפילו לעוברי רצונו ולכן ביום הכפורים יש להעביר שנאה ומבלי לנקום לגומלי רעה כי זה מידת פורים וזהו משלוח מנות איש לרעהו להרבות אהבה וחיבה כי זה מידת ה' לאהוב לכל ורחמיו על כל מעשיו וזהו המביא אדם לידי ענוה וחן למעלה ולמטה ואמרו בגמרא (מגילה ז ע"ב) מגילת אסתר ברוח הקדש נאמרה שנאמר ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה מנא ידעי ודחה הגמרא דלמא לכל אחד נדמה לה כאומתו ופירש"י שמעו שבפיהם אמרו כן ויש להקשות בממה נפשך מה זו שאלה מנא ידעי דלמא שמעו שכל הרואים אמרו על אסתר שהיא נעימה ויעלת חן ועל כרחך צריך לומר דזה אי אפשר להטות אוזן לשמוע כל דברי העם בשושן והנכנסים ויוצאים משאר מדינות הרואים לאסתר ולדעת כי אמרו כן וא"כ עדיין אין מקום לדחות דלכל אחד נדמה כאומתו דמנא ידעיה ואי דאמרו כן בפיהם כפירש"י עדיין קשה מנא שמעו כל דברי הרואים כנ"ל ונראה ליישב דהא דאמרינן לכל אחד נדמה כאומתו הוא דדייק במה שנכתב דמלת רואיה מיותר הוה ליה לומר רק נושאת חן בעיני כל ולזה דריש כי א' וע' מתחלפים והוא רעיה דהיינו דנדמה לכל אחד כאלו היא ממדינתו וריע לו בני ארץ אחת אמנם במדרש מגילה (מד"ר אסתר פ"ו ט) נאמר שנושאת חן אף בעיני מלאכים וצריך לומר גם כן דדריש מיתור מלת רואיה ודריש שהוא רואי י"ה מלה מורכבת וקאי על מלאכים אשו מחזה שדי יחזו וא"ש כי בודאי זו אין קושיא מנא ידעי דיש לומר כנ"ל ששמעו כי כולם אמרו שהיא יעלת חן ואם כי לא היה אפשר לשמוע מכל עין רואה מה בכך הכל נגרר אחר הרוב ודרך המקרא כך לקרוא לרוב כל כנודע ותופס המקרא וזה הוא הסכמה ברוב הרואים רק הגמרא דייקא ממלת רואיה שהוא מיותר כדרש המדרש דנשאה חן בעיני המלאכים וקשה מנא ידעי כי מי עלה למרום לדעת כן ועל כן צריך לומר ברוח הקדש נאמרה וע"ז דחתה הגמרא דלמא באמת לא מצאה חן בעיני מלאכים ומלת רואיה מורה שכל אחד נדמה לו כאומתו וזהו מלת רעיה בחלוף א' וע' כנ"ל ואין כאן ראיה דנאמרה ברוח הקדש וזהו מה שנראה בכונת הגמרא אבל עדיין צ"ל בגוף הדבר וכי בשביל שהיא מבני אומתו נשאת חן הלא בעו"ה רבים מבני אומתנו ומ"מ אין להם חן וכן בכל האומות ובשביל שהיא מבני אומתו לא יחויב שיהיה אצל רואיה חן אבל להיפוך החן היה בשביל כך כי היתה מלכה אין כמוה בכל הארץ ומכל מקום כל מי שהיה רואה היתה משתוה לו כאלו היא מבני קומתו ונתגדל עמה בבית כך היתה מקרבת עצמה עמו וזהו גרם חן בעיני כל כאשר הרגישו טיב מדתה וענותנותה ושהיא שוה לכל נפש ובזו ידעו כי אסתר נושאת חן בעיני כל הואיל וידעו מדת אסתר הצדקת שהיא טובה לכל ומשתוה לכל בשר ידעו כי מצאה חן בעיני הרואים כי ברור מי שהוא עניו ושפל ברך שמוצא חן בעיני כל וא"ש דברי הגמרא דבזו ידעו כי נשאה חן בעיני כל והבן ולכך זימנה להמן להורות דאפילו לרשע וגבה רוח יש להשתוות ולכך יש בפורים לשלוח מנות איש לרעהו להורות על מעלת אסתר המלכה כי היו לה הכל לרעים אוהבים והכל לרב ענותנותה:
יערות דבש חלק א · פרק ח׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yaarot Devash -- OYW
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק א, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.