יערות דבש חלק א · פרק ז׳, ה׳

ונשוב להנ"ל לקושית ירמיה למה הביא הקדוש ברוך הוא בימי בית שני גוי מרחוק אבל ידוע מ"ש חכמים ז"ל (יומא ט ע"ב) בבית ראשון נתגלה עונם נתגלה קצם ובשני לא נתגלה עונם לא נתגלה קצם ויש להבין מה תליא זה בזה וכי בשביל שנתגלה העון יתגלה ויהיה הקץ מהר וגם הלא בבית שני ידענו העון כמאמר חז"ל (יומא ט) שנאת חנם ואי שלא נכתבה הא בעונות הרבים מתחלת בנין בית שני חדל חזון ונחתמו כתבי קודש אבל הענין כאמרם (מו"ק כז ע"ב) כשאדם דש בחטא נעשה לו כהיתר ואינו מרגיש בחטא אבל כאשר ינחם וימנע מעשות חטא אז יזכיר בחסרונו ובחטאו אשר חטא ומעלו אשר מעל בה' ובתורתו וזהו בבית ראשון שהרעו לעשות אבל בגלות בבל התנחמו מאשר עשו ולא עבדו עוד עבודה זרה ולא עברו על גילוי עריות ושפיכות דמים ואם כן נתגלה עונם כי בעזבם הרע חטאם לנגדם תמיד ולכך שסרו מלעשות אף ה' ריחם עליהם והבטיחם לגאלם מהר בפקידת שבעים שנה ונגלה קיצם אמנם בית שני שהיה שנאת חנם ולשון הרע וזהו לא שבו בעונות הרבים ועוד היום מחזיקים בטומאה זו לשנוא חנם בפיו שלום את רעהו ידבר ובלבו ישים ארבו ושמח במפלתו ותקלתו ואומרים אין פשע אדרבה לחכם יחשב ובעל תחבולה הציד בפיו ופוסח ורוכב על שני הסעיפים ושפת חלקות ואם כן לא נתגלה עדיין עון בית שני כי הלא להיתר יחשב ולכך בעונות הרבים לא נתגלה קיצם ואנו יושבים זמן רב בגולה כי כל זמן שסיבה המביאה החולי לא תוסר אי אפשר לרפאות החולה בכל מרקחת וסמים שבעולם וכן הדבר אצלינו וזהו היה הואיל שהיו נותנים יתרון לבעל הלשון מדברת גדולות ואמרו (ב"ר פצ"ח) חז"ל על לשון הרע יושב כאן והורג ברומי ולמרחוק ישלח חציו ויהומם יפריד אלוף לתת חרב ברעהו וכנגד זה הביא הקב"ה עליהם גוי מרחוק גוי אשר לא ידע לשונו את זה לעומת זה ולכך אמר הנביא תירוץ על שאלתו הלא תדעו עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו מה שלא היה בבית ראשון והסיבה כנ"ל מחמת שנאת חנם ולשון הרע כי זה עדיין מרקד ואם כן אף זה אין לתמוה על גוי מרחוק ועל שועתם אף כי את ה' דרשו כי חמור מאוד עון לשון הרע ובאמת על רוב עונות יום הכיפור מכפר זולת עון לשון הרע וסימן עבר קציר כלה קיץ שהוא יום הכיפור בתכלית הקיץ בחג אסיף ואנחנו לא נושענו כי איך יועיל טובל ועולה ושרץ בידו כי בו ביום מלתו על לשונו לדבר ולשנוא אחיו בלבבו כפעם בפעם ובעונותינו הרבים חטאינו אני מזכיר כי אפשר שהוא העון שגרם בפראג ובמדינה צרות תכופות הללו אף שהיה בהם כל מחמדים מה שאין לשער אבל בעונות הרבים לשון הרע ושנאת חנם ומרגל את חבירו בגוים היה קצת שכיח גבם וכל אנשי מיץ אשר היו בפראג בצאתי משם יעידו כי דרשתי כזאת להם חדלו הרע הזה ואם לאו יקרה לכם ח"ו רעה רבה כי רעה נגד פניכם ובעונות הרבים לא שמעו בקול מוכיח בזה ואכן בבקשה מכם ראו כי בעונות הרבים מדת הדין מתוחה על ישראל כי כבר אמרתי כמוהם כמוני: