יערות דבש חלק א · פרק ב׳, ט״ו

ועוד פירשתי והוא אמת נכון לענ"ד דכתיב (שמות כה מ) אשר אתה מראה בהר כי הראה הקב"ה למשה בהר בתבנית אש משכן וכליו (במ"ר יב י) ואין ספק שהראהו בפעם א' המשכן וכליו והנה משה היה עומד מול השכינה והשכינה הראהו מצדו משכן ואחר כך משוך ממנו קרוב לצד משה הארון וכלים אופן שלצד משה היה קרוב הארון ורחוק הימנו המשכן ולהיפך לצד השכינה היה משכן קרוב והארון רחוק ומשה שפט מה שהוא קרוב לו ראוי לעשותו תחלה ואחר כך הרחוק כי קרוב קודם וכן באמת בלי ספק הואיל ונראים הכל כאחד מה שהוא קרוב לו משפט קדימה אבל טעה כי הוא נתן משפט קדימה מה שקרוב לצדו אבל צריך להיות קודם מה שבצד שכינה קרוב ואצל צד שכינה היה משכן קרוב ולו הקדימה ולכך בצלאל שהעמידו על האמת אמר בצל אל היית נשמתך היתה בצד שכינה למולי ויפה דברת כי מצד השכינה המשכן קרוב ולו הקדימה ואם כי דבר זה אמת יש לו טעם כי כל הטעם שמשכן קודם לארון הוא שתמיד קליפה קודם לפרי ובכולם החיצונים קודמים לפנימים והטעם להגן לבל יתערב בו זר ולכך כל שקדושתו יותר הוא נעשה לבסוף כדי שיהיו שומרים ומגינים מוקדמים ולכך קליפה נקרא בגמרא דברכות (דף לו ע"ב) שומר לפרי כי הוא שומר אמנם מבואר בזוהר כי זהו בזמן הזה שיש מגור ופחד לבל יאחזו החיצונים אבל לעתיד לבא שלא יהיה רוח טומאה בארץ יהיה הפרי קודם לקליפה ולכך כתב (תהלים נא כ) היטיבה ברצונך את ציון אז תבנה חומות ירושלים כי לעתיד לבא יהיה ציון נבנה קודם חומת ירושלים כי יקדים הפרי לקליפה וזהו היה טעות משה כי משה חשב כבר הגיע עת התיקון כי באמת אילו לא חטאו ישראל והיה משה בא לארץ כבר היה בימיו התיקון וכמ"ש זקני בספר מגלה עמוקות ואם כן ביקש לעשות הפנימים קודם חיצונים כמו לעתיד לבא ציון קודם חומת ירושלים ולכך ביקש לעשות ארון קודם למשכן אבל בצלאל השיג שמשה ימות ולא יהיה עולם התיקון אז בעונות ולכך הקדים השומר לפרי ועשה ראשון משכן ואח"כ כלים כאמרו כלים שאני עושה להיכן אכניסם הרצון להגן עליהם שלא יקרב זר אליהם ויאחזו בהם חיצונים ח"ו ואמר משה כי היטיב אשר עשה כי בצל אלהים היית וידעת כי אין עדיין זמן התיקון ובעו"ה עוד שטנא נצח לקבלה: