יערות דבש חלק א · פרק ב׳, ט״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובזו הענין אפשר לפרש פסוקי תהלים לדוד המלך ע"ה באמרו (תהילים קלב ד) אם אתן שנת לעיני וכו' עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב והיינו כדעת משה לעשות תחלה ארון שהוא מקום ה' ששם בין שדי ילין ואח"כ המשכן משכנות לאביר יעקב אמנם אמר כי ראיתי אני טועה הנה שמענוה באפרתה ר"ל בצלאל שהיה מזרע אפרת כנודע מזרע יהודה הנקראים אפרתים כדכתיב (שמו"א יז יב) וגם בנה של מרים הנקראת אפרת (סוטה י"א ע"ב) וגם מצאנוהו כן בטבע בשדה יער שתמיד השומר קודם לפרי למחסה ולמגן וא"כ כן ראוי להיות במקדש ה' ולכך החרשתי ונבואה למשכנותיו ואח"כ נשתחוה להדום רגליו שהוא ארון ששם הדום רגלי ה' ששורה עליו והיינו עשה כבצלאל כי הנכון אתו כי הטבע מסכים עמו ולכן כל עניני בית הכנסת ובית המדרש הכל שומרים לפרי תורת ה' כי הוא עיקר פרי עץ חיים וטועמיה חיים זכו וא"כ איפוא למה תמנעו מלבנות ארון ה' שהוא הקמת לומדי תורה לשמה והרי ג' רגלים בידכם תורה ועבודה כנודע כל המארח ת"ח כאלו הקריב תמידין (ברכות יוד ע"ב) ומכ"ש המפרנסו ומזמין לו כל צרכיו צורכי גבוה וגמילות חסדים פשיטא והרי שלשה רגלים שעליהם עולם עומד ותהיה לנו עמידה וקיום בזה ובא לציון גואל אמן כן יהי רצון:
נחלת הכלל · Yaarot Devash -- OYW

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק א, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.