יערות דבש חלק א · פרק א׳, ח׳

והנה כבר אמרנו כי ימים אלו ראוים לקבוע בתורה כי היא סם חיים אבל באמת לבעלי תשובה כאשר אנחנו בעו"ה רובם ככולם צריך תפלה כי לולא תפלה ותחינה אין תורתינו מועיל כי במקום צואה התורה תועבה ונחנו מלאים צואה בעו"ה לרוב עונות ולכלוכים אבל בתפלה ירחץ ה' את צואת בנות ציון ועיקר תפלה בהכנעה ושברון לבב אשר יאמר אדם לנפשו נפשי נפשי איך עכרתיך ועכרתני כי בת מלך את ובמקום גבוה עדן גן אלהים היית במושב אלהים ישבת והנה שלחך אלהים בארץ למחיה להחיות עם רב ללקט נצוצות קדושה ולהעלות אסורים מבור שבי ולזכך החומר להיות לאבן יקר ספיר גזרתו כעצם השמים לטוהר אשר בו תיטב הנערה בעיני המלך מלכי המלכים הקב"ה ועתה עכרתני ועכרתיך כי הנה ירדת מכבודך ואת אסור באזיקים שושנה בין החוחים וניטל ממך כל הודך והדרך ותחת אשר היה לך ריח כלבנון עלתה באשך ותסריח בסרח העודף למאוד אשר כל מחנות קדושים וטהורים אשר היו תמיד סביב לך ינודו ממך ופניך רע קדורנית מלא נגעי צרעת זרחה פרחה במצחך מצח אשה זונה אוי לאותה בושה מה תאמרי כי יפקוד ה' אותך מה תעני כאשר תגישי למשפט וכרוז קרא בחיל סורו סורו אל תגעו בו דא עבר על פולחנא דמריה וי ליה טב ליה דלא איברי ומה תעשי נפשי יאבד יום הולדת בו וטוב ממך הנפל בל חזה שמש אשר באת לאור יום וחשבתי לומר אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה בגללך באור פני מלך חיים והיה הטוב אשר ייטיב ה' לך ייטב לי ג"כ וכעת ארורה האדמה חומר גופי בעבורך סר צלמך צלם אלהים דיוקנא דמלכא קדישא מעליך ואת משכן קאת וקיפוד ונאות מדבר אשר שם הרגיעה הלילית ושעירים ירקדו שם וי איך יהיה לשברי רפואה אם לא בחמלת ה' כי רבו רחמיו וכאשר יתאונן האדם חי גבר על חטאיו בזה בשבר לבב ונמיכות רוח הלא ירחם ה' ואז תורתו מתקבלת ובזוהר (ח"ב קסה) הקשה הא אין להתפלל אלא מכח חדוה דבמקום עצבות לית השריית רוח הקודש ושם ינוח סטרא מסאבא וא"כ בעל תשובה דהוא מלא עצבות כי איך ישמח בזכרו בשברו וכאבו נעכר הלא אין מנחם לנפשו כי אם בעצב ולב נשבר ונדכה ראשו בין ברכיו בזכרו על מעלו אשר מעל בה' וא"כ איך אפשר להתפלל ואיך ישמע ה' ויפנה אל תפלתו והאריך ע"פ סוד וסתרי תורה: