יערות דבש חלק א · פרק א׳, ז׳

אבל הענין כך כי בודאי הענין מה שאמרו דבתחילת הבריאה בניסן או בתשרי הכוונה אי תליית המאורות היתה בראש מזל טלה או בראש מזל מאזנים ומבואר במדרש רבה פ' בראשית (פ"י ד) כי קודם חטא אדה"ר היו המאורות גלגלים הולכים במהירות למאוד ואח"כ הולכים במתינות למאוד בקלקול החטא ובזה יובן כי המאורות נתלו בתחלת ליל ד' במזל טלה כי הוא ראש למזלות ולכן ניסן ראשון לחדשים וגם ראוי שבו יתחילו המאורות להלך ומשם יקחו דרכם אך מיהרו לסבב גלגל המזלות בהלוכן ממערב למזרח עד שכאשר הגיע יום הששי אחר חצות הגיעו המאורות למזל מאזנים שהוא תשרי ובזה יובן כי לתקופה שהוא תחלת מנין תליית המאורות מונין מניסן וכן יסד הקליר עתותי קיץ וחורף שהוא תלוי בסיבוב מזלות בניסן נעשו כי שם תליית המאורות אבל אדם שהיה ביום ו' היה בתשרי כי כבר הגיעה בו ביום החמה למאזנים וכן לבנה ולכך לשנות אדם מונין מתשרי כי באמת היה ביום ו' תשרי כי החמה והלבנה הגיעו למאזנים וכן יסד הקליר (פייט לר"ה) ארפד מאז לשפט היום כי זה נעשה בתשרי ביום ו' וזהו ברור ואמת ומה עמקו מחשבות חז"ל ואיש בער לא ידע והנה מולד הלבנה שבאה בנקודת מזל מאזנים היה בשעה ט' ביום ו' ולכן אמרו (סנהדרין לח ע"ב) בט' נצטוו ופירשו על קידוש החודש (שם איתא תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן) כי אז היה מולד הלבנה ולא שייך שית שעי מכסי סיהרא כי בגן עדן ובפרט קודם חטא היה האויר מצוחצח וקשת הראות בהיר בשחקים והיו תיכף נראים ויכול לקדש והיה אז ר"ה הואיל והמולד היה בו ביום וא"כ אם תחשוב מן תחלת ליל ד' שנתלו המאורות עד ט' שעות ביום הששי הלכו המאורות כל י"א שעות וחצי מזל וששה מזלות מראש מזל טלה עד ראש מזל מאזנים הלכו בס"ט שעות שהוא בשעה ט' ואז חטא אדה"ר אבל כבר נאמר במדרש (ילק"ש ח"א רמז טז) שלא נתקללו ולא תלה חסרון עד מוצאי שבת כנודע וא"כ אם כל מזל הולך בי"א שעות וחצי שליש מזל מאזנים הולך קרוב לד' שעות וא"כ קרוב לשעה א' בליל הכנסת כלה הגיעו המאורות בשליש מזל מאזנים שהוא עכשיו שליש חודש תשרי וכבר נודע כי בתחלת שבת עשה אדה"ר תשובה ואז נתקבלה תשובתו ונקראת שבת תשובה כמבואר בתקונים וכן במדרשים (ב"ר פי"ב ופדר"א פי"ט ו כ') כי שבת הליצה בעדו ולכך שר אדה"ר מזמור שיר ליום השבת וקב"ה נעתר לו והושיט לו ימינו והטה אליו חסד וא"כ היה זה בשליש מזל מאזנים עכשיו שהמאורות הולכים לאט לאט ואינם מגיעים לשליש מזל עד י' בחודש ולכך בי' לחדש יוה"כ כי אז כשהיו מאורות בשליש מזל מאזנים נתקבלה תשובתו של אדה"ר ומה שהיה אז תיכף ורצוף שעה שלשה וארבעה עכשיו הוא בימים עשרה ולכך יוה"כ מוכן לסליחה וכן היה בחטא העגל שהוא מעין חטא אדם הראשון כנודע וג"כ נתבשרו בסליחה ביוה"כ ונקרא שבת שבתון כי היה אז שבת תשובה והנה כל החטאים והמרי שרשו מן חטא אדה"ר כי נפל תחת עץ הדעת טוב ורע ונתדבק בנחש וזה ראש לכל עונות שעלינו לתקן סמוך ליוה"כ כי היה אז קבלת תשובת חטא אדה"ר ועיקר תשובה כנ"ל באותו מקום ואותה אשה כי אם יהיה בעל תשובה סגור מבלי גשת במקום נשים כלל אין ראיה שנשבר יצרו כ"כ למנוע מן החטא אם יזדמן לו אשה ההיא שקשור בה ככלב וכן בשארי עבירות מי שחטא באכילת טריפות וכדומה ממאכלים אסורים אם ימנע עצמו ממאכל כלל וכלל אין זה בגדר באותה אשה אבל אם ימנע ממאכל איסור אף כי אכל ממאכלים מותרים הרי זדו באותה אשה כי המאכל לפניו ומ"מ נמנע מאכילות אסורות וזהו ענין כי כבר אמרו במדרש (ב"ר כא ט) כי המונעים מטריפות ומאכלות אסורות מביישים לאדה"ר שהוא לא נזהר בזה ולכך בעיו"כ שרצונינו לתקן חטא אדה"ר ותחת שהוא אכל ושתה דבר איסור כי חוה סחטה ענבים ונתנה לו עלינו לתקן ולכך טבוח טבח והכן ואכול ושתה ומ"מ אנו נמנעים מלאכול ח"ו דבר איסור ואפי' פקפוק איסור בלחם של נכרי וכדומה וראשונים היו נזהרים שלא לאכול רק חולין בטהרה וכן בשתיה רק מה שמותר בלי פקפוק ובכל זה נמנעים מהמותרות כי ח"ו להרבות באכילה ושתיה עד שיהיו שכורים ח"ו ביום קדוש כזה וכל ישראל נמנעים מהמותרות ואינם אוכלים רק לקיום המין ובזה מתקנים חטא אדה"ר כי במותר לנו נמנעים ומכ"ש באיסור ח"ו וזהו תשובת המשקל והיינו באותה אשה והבן ולכך מאוד צריך ליזהר בימים אלו באכילת דברים המותרים שיהיו בלי פקפוק כלל ובכל דקדוקים שאפשר לדקדק כי הוא תיקון חטא אדה"ר שבעו"ה שלח ידו בעץ הדעת עולם התמורה: