ספר הישר · פרק ב׳, ל״ב

ודע, כי בעבודת האוהב יש בה אלו עשר מידות אשר זכרנו, אך בעבודת היראה לא תמצא אחת מהן אלא אם תהיה יראתו באה מצד אהבה ומכחה. אבל אם תהיה יראתו ממושכת באהבה. ושתיהן שוות, יהיה בו מעט מזער מן המידות אשר זכרנו, כי האהבה תביאנו ביראת השם, ואם לא יהיו שוות ותכבד היראה ותחלש האהבה, לא יימצא בו דבר מכל מידות אשר זכרנו. ואם תתחזק היראה ותחלש האהבה מאד, עד אשר לא תיודע בו, יהיה בו הפך המידות אשר זכרנו. וזהו מאזני הצדק ומשקל היושר, אשר בו ייבחנו בני אדם, ועל כן אומרים, כי רוב החסידים, אשר נזכר בהם יראת הבורא יתברך, לפעמים הוא נאמר על היראה הממושכת באהבה, ולפעמים נאמר על תוקף היראה אשר תבוא מכח האהבה, וזאת היראה קיימת מפני שבאה מכח האהבה. אם כן העבודה הבאה מכח האהבה היא הנכונה, ואשר באה מיראה היא עבודה חסרה, לבד אם תהיה היראה מאהבה.