ובכלל צרכי הקבורה ומנוחה למת הוא, שישימו מצבת אבן על קבורתו תכף אחר עבר שבעת ימי אבלות, כי יש שבעה רוחות למת ובכל יום משבעת ימי אבלות נכנס רוח אחד בתוך הקבר, וצריך תכף אחר עבר השבעה ביום השמיני לסתם הקבר במצבת אבן כדי שלא יכנסו רוחין ולילין. ואם לא יוכל להניח המצבה תכף, על כל פנים יקדים כל אשר יוכל ולא יניח המת בלי מצבה. וכן מועיל הרבה למת להפריש ממנו כל מיני רוחין ונגעי בני אדם, שיעשו לו סמוך לקבורה סדר ההקפות כמו שמסדר בספרים, דהינו, שיקיפו את המת עשרה אנשים, שבע הקפות באמירת שבע פעמים ויהי נעם, וכל פעם יאמרו אחד משבעה פסוקים משם מ"ב, ומשם תכף יכניסוהו אל הקבר. אלו דברים הן הם חסד של אמת, עושה אלה כמו שגורם מנוחה, כך תנוח נפשו ושכרו אתו ופעלתו לפניו:
פלא יועץ · פרק שכ״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.