קורבנות - ידוע כמה מאמרי רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (ויק"ר פרשה ג) שקריאת הקרבנות חשוב מאד לפני המקום ומעלה עליהם כאלו נבנה מקדש בימיהם, וכאלו הקריבו כל הקרבנות. וכן בזהר הקדוש הפליגו מאד בשבח המגיע ללומד סדר מעשה הקרבנות וסדר פטום הקטרת, עד שאמרו: דאלו הוו ידעי עלמא כמה עלאה איהי עובדא דקטרת קמי קדשא בריך הוא, הוו נטלי כל מלה מנה וסלקי לה עטרה על רישיהו ככתרא דדהבא, ואי יכון בה בכל יומא, אית לה חולקא טבא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ויסתלק מותנא מנה ומעלמא, וישתיזב מכל דינין דעלמא ומדינא דגיהנם. ועוד אמרו בענין הקרבנות דברית כרותה, דאנון מלאכין דמדכרין חובה לאבאשא לה לא יכלין למעבד לה אלא טיבו, וכלהו ידכרון לה לטב. ובעדנא דיארע מותנא בבני נשא קימא אתגזר וכרוזא אעבר על כל חילא דשמיא, דאי יעלון בנוהי בארעא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ויימרון ברעות נפשא ולבא ענינא דקטרת בסמין, דיבטל מותנא מניהו. עין רואה גדל תועלת למוד הקרבנות וסדר פטום הקטרת:
פלא יועץ · פרק שכ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.