מאמר תורת הבית · פרק ד׳, ח׳

ועתה נדבר לעניין סיבה השלישית שהוא רואה שדבר זה הוא הפקר לכמה אנשים, על כן רפוי בידו גם כן. אתמהא, וכי אם יראה שכמה אנשים אוכלים ואינם מברכים המוציא וברכת המזון יעלה על דעתו שגם הוא לא יברך המוציא וברכת המזון. בוודאי יחשוב בנפשו מה לי ולהם, אני צריך לקיים מה שכתב ד' יתברך בתורתו והם יעשו בעולם הזה מה שיעשו ולבסוף יהיה חשבון על הכל. כן ממש הדבר הזה כי לא יתבטל ח"ו דברי ה' יתברך ע"י אנשים חלושי הדעת המתפתים מיצרם ועצלים ללמוד תורה. וכבר אמר הכתוב כל האדם חציר וגו' יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם. ולבד זה הוא גם כן שטות גדול אם אחד ילד בדרך עם אנשים ויבהיק לנגד עיניו בארץ אבנים טובות ומרגליות האם יתעצל לקחתם בשביל שחביריו אינם לוקחים אותם. הלא אם יתפרסם דבר זה לעיני הבריות לשוטה יחשב בעיני הכל. וכן בעניינינו גם כן, הלא כל איש ישראל יודע ומאמין מה שאמר הכתוב יקרה היא מפנינים וגו' ונאמר הנחמדים מזהב ומפז רב, ואיך מאבד פנינים הללו בידיו בשביל חבריו הפתיים.