מאמר תורת הבית · פרק י׳, א׳

עוד מעניין זהודע דבכתוב היה נכלל עוד כמה עניינים ונפרטם אחד לאחד. כי יש מין אנשים שאינם משתדלים להשיג ידיעת התורה ומטילים האשמה על אבותיהם שלא נתנום לבית הספר ללמוד אי אם עד חומש ולא יותר. ובאמת הוא טעות, דכי אם אביו לא הורישו כסף אין משתדל בעצמו להרוויח כסף. וכן נמי בענייננו, מלבד החיוב שיש על האב ללמד לבנו תורה יש חיוב על הבן בפני עצמו כשיגדל ללמוד תורה. ויש שפוטרים עצמם מן ידיעת התורה בטענה אחרת שאינם יכולים ללמוד לעצמם. ונחזה אנן בענייני הכסף איך הוא הנהגת האדם. ידוע הוא שרוב בני האדם אין להם כסף ואף על פי כן כשמזדמן איזה יריד כל אחד מתאמץ להשיג מעט כסף בהלוואה או בהשתתפות עם אחר ובאין הכל על היריד לסחור. וכל זה מטעם שמתבונן בעצמו שאם לא יראה להרוויח במה יחיה נפשו. וכן נמי בענייננו אף שהוא אינו יכול ללמוד הלא יש אחרים בכל עיר שלומדים משניות או שארי הלכות ואגדות. ובפרט כשיש בעיר חבורות מיוחדות ללימוד התורה ובוודאי החיוב להתדבק עמהם ולשמוע דבריהם ויזכה להחיות את נפשו לנצח באור התורה עמהם. ואפילו אם בפעם ראשון לא יכול להבין היטב מכל מקום אל יפול לבו עליו. ובוודאי בהמשך הזמן יעזרנו השם יתברך שיהיה היכולת בידו ללמוד לעצמו [וכן ראיתי בעיני שאנשים שהיו פשוטים מאוד בתחלתם בהמשך הזמן יכולים ללמוד אף דף גמרא]. ואפילו אם באותו העיר אין שום חברה ואין לו שום עצה בזה גם כן יכול להשיג תורה, וגם כן כמו בכסף מי שיש לו כסף אבל אין לו שום ידיעה בעסק הוא מחפש אחר איזה איש שהוא מבין בעסקים ונותן לו כסף לסחור והריווח שיבוא מזה יהיה לחצאין. כן הוא נמי בענייננו יראה להחזיק תורה בעירו או בעיר אחרת (ומצוי הוא אצל גבירים שקונין חצרות גם בעיירות אחרות) ויהיה לו חלק בתורה, וכידוע מעניין ישככר עם זבולון.