עוד נכלל בזה הכתוב מה שיודע שכמה פעמים מצוי אף שהאדם יודע גודל עשיית המצוות ולימוד התורה הוא מתרשל מפני הבושה שיאמרו עליו שנעשה בטלן (כלומר פרוש ענייני העולם) וכפתי יחשב בעיני הכל. אשאל שאלה קטנה הלא בענייני המסחור כדי לדעת איזה עסק בטוב אנו רואין שכמה פעמים עושה האדם את עצמו לפתי שאינו מבין שום דבר ובשביל זה אין הסוחרים שומרין עצמם ממנו בידיעת מסחריהם, ועל ידי זה נודע לו כל עיקר העסק. וכן כהאי גוונא בכמה עניינים אנו רואין שבענייני העסק אין דרך בני אדם לחוש לשום דבר, כגון בתחילת חינוך האיש כשיוצא לשוק לסחור איזה מסחור מצוי כמה פעמים שנמצא מלעיגים עליו ויאמרו בלעג ובהיתול "סוחר חדש בא לכאן", האם בשביל זה ימנע עצמו מן העסק?! יחשוב בנפשו יאמרו מה שיאמרו, ידברו מה שידברו, ואני צריך להרוויח כסף. וכן כהאי גוונא בענייני עבודת ד' שהוא נוגע לנפשו לנצח לאור באור החיים לא ימנע עצמו כלל מפני להג הבריות. וכן איתא בשולחן ערוך אורח חיים סימן א' שאל יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך וזה הכל נכלל במה שאמר הכתוב אם תבקשנה ככסף וגו':
מאמר תורת הבית · פרק ט׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Piotrkow, 1907
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מאמר תורת הבית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.